במקום

במקום - מתכננים למען זכויות תכנון הוקמה במאי 1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות אשר שמו להם למטרה לחזק את הקשר בין זכויות האדם ומערכות התכנון במדינת ישראל.

נקודת המוצא לפעילות 'במקום' היא שתכנון מרחבי משפיע על הקהילה והחברה ועל זכויות האדם הבסיסיות. הקשר בין תכנון ובין זכויות אדם ואזרח אינו תמיד ברור מאליו: תכנון נתפס כמעשה שלטוני המוכתב מלמעלה ומגדיר מציאות מרחבית לפרט ולקהילה. דווקא בשל כך, חשוב להדגיש כי לאזרחי המדינה ותושביה עומדות זכויות בתחום ההליכים התכנוניים, וכי הם עלולים להפגע מתכנון מרחבי שאינו לוקח בחשבון את צורכיהם.

'במקום', כגוף מקצועי, חותרת למימוש הזכות לשוויון ולצדק חברתי, בנושאי תכנון ופיתוח ובהקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית לממש את זכויותיהן בתחום זה.

מהן זכויות תכנון?

אופן חלוקת משאבי הקרקע, מדיניות התכנון החלה עליהם ואופי התכנון או העדר התכנון, קובעים במידה רבה את תנאי החיים ואת מרחב ההזדמנויות של אוכלוסיות וקהילות - לעתים קרובות באופן בלתי שוויוני. תכנון לקוי עלול לפגוע בערכים הבסיסיים ביותר: כבוד האדם, שוויון בחלוקת משאבים, זכותו של אדם לדיור, לרמת חיים מספקת ולרמה הולמת של תשתיות.

התכנון המרחבי בישראל הוא ריכוזי, ואיננו נגיש או נהיר למרבית האזרחים והתושבים אשר לרווחתם הוא נועד. זאת, כאמור, למרות שבפועל הוא משפיע רבות על איכות חייהם. שיתוף הציבור בהליכי התכנון אינו מובן מאליו בקרב מקבלי ההחלטות, והוא נעשה - אם בכלל - באופן מצומצם ולעתים נדירות למדי. הזכות למידע על עצם קיומם של הליכים תכנוניים היא זכות בסיסית אשר נשללת מן הציבור ומותירה אותו חסר ידע, ועקב כך חסר יכולת השפעה. שקיפות ההליך התכנוני, העברת מידע לציבור ושיתופו בתהליך התכנון, נמנים אפוא על הזכויות הבסיסיות של הציבור בישראל.

'במקום' פועלת לשינוי הליכי התכנון, מבחינת שקיפותם, מעורבות הציבור בהם, וההכרה במאפיינים ובצרכים הייחודיים של קהילות שונות.

מהם ערוצי הפעילות של 'במקום'?

'במקום' פועלת בשלושה ערוצים עיקריים להגשמת מטרותיה: פעילות תכנונית-קהילתית, פעילות חינוכית, ופעילות ציבורית.

פעילות תכנונית-קהילתית

'במקום' פועלת, בשיתוף קהילות הנתונות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית, לקידום מאבקן להשגת שוויון תכנוני. הקשר בין העמותה לקהילות השונות נעשה באמצעות פניות של ארגונים או קהילות המצויות במצוקה תכנונית, אל העמותה. מטרת הפעילות היא להציע תמיכה מקצועית-תכנונית לפעילותם, ובדרך זו להשלים היבט מקצועי זה, הדרוש להם.

פעילות חינוכית
'במקום' עוסקת בהפצת ידע תכנוני, בהעמקת המודעות לזכויות תכנון ובהדרכה בדבר הדרכים ליישומן, בקרב הציבור הרחב, קהילות, ואנשי מקצוע מתחום התכנון.

פעילות ציבורית

'במקום' מציגה עמדות מקצועיות-אתיות-חברתיות בנוגע לפרויקטים והליכים תכנוניים שיוזם הממסד, באמצעות פניות אל מקבלי ההחלטות, והעלאת הנושא על סדר היום באמצעי התקשורת, תוך שיתוף פעולה עם ארגונים וגורמים שונים בארץ ובחו"ל.

דרכי הפעולה של 'במקום' בשלושת הערוצים:

הכנת דו"חות וניירות עמדה בנושא זכויות תכנון והשפעתן על קהילות מוחלשות.
ייעוץ מקצועי לקהילות בנושא מימוש שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות בתהליכי התכנון.
הגשת חוות דעת מקצועיות במסגרת הליכים משפטיים בגין אפליה תכנונית וסיוע בהגשת התנגדויות.
ייזום וקידום חקיקה בנושאים הקשורים לזכויות אדם בתכנון.
עריכת סדנאות לתושבי שכונות, כפרים וערים, הניצבים בפני תהליכי תכנון. במסגרת הסדנאות, מתוודעים המשתתפים לשפת התכנון, להשפעת התכנון על חיי היום יום שלהם ולזכויותיהם.
עריכת השתלמויות בנושא זכויות תכנון לקהלי יעד מקצועיים.
הפצת מידע והעמקת המודעות לזכויות תכנון כזכויות אדם בסיסיות בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות ובקרב הציבור הרחב.
קידום פעילות ציבורית במטרה להשפיע על תהליכי קבלת החלטות.
השתתפות בקואליציות של ארגוני חברה, סביבה וזכויות אדם, במטרה לקדם שקיפות, שוויון וצדק חברתי בתחום התכנון.

כיצד יכול איש המקצוע בתחום התכנון לסייע?

אנשי המקצוע: אדריכלים, מתכננים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, משפטנים, עובדים קהילתיים ואחרים הפעילים ב'במקום', עושים מלאכתם בהתנדבות, בניסיון למנוע הפרה ופגיעה בזכויות אדם וקהילה בתכנון המרחבי. פעילי 'במקום' שייכים למשפחה הולכת וגדלה של אלה התורמים - במעשה - לשיפור פני הקהילה והחברה בישראל ולחיזוק החברה האזרחית בה.

מהם מקורות המימון של 'במקום'?

על מנת להבטיח את עצמאותה, 'במקום' איננה מקבלת כל מימון ממשלתי או מפלגתי והכנסותיה מקורן בתרומות בלבד.

פעילות 'במקום' מתאפשרת הודות לקרנות ולתורמים הבאים:
קרן ריצ'ארד ורודה גולדמן, הקרן החדשה לישראל, קרן ארתור גולדרייך, הקרן לסביבה ירוקה, קרן פורטר, קרן היינריך בל ותורמים פרטיים.