 |
פרויקט זכויות התכנון והדיור בירושלים המזרחית, המשותף לעמותת 'במקום' ולאגודה לזכויות האזרח, שם לו למטרה להביא לשינוי במדיניות התכנון המפלה המתקיימת זה ארבעים שנה בירושלים המזרחית, לסייע לתושבים החיים בשכונות הפלסטיניות, ולהביא למימוש זכות האדם הבסיסית למגורים הולמים.
|
|
 |
באמצע 2005 התקבלה ב'במקום' בקשה של תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר אבו רביע לבחון תכנית מתאר ליישוב הסמוך לכפרם, כוחלה, במסגרתה מתוכנן להיסלל כביש גישה לכוחלה העובר בשטח הכפר. בתום בדיקת התכנית ולאחר עריכת סיורים בשטח, הגישה 'במקום' חוות דעת תכנונית שתמכה בעמדתם של תושבי אבו רביע וצורפה לערר על החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית ליישוב כוחלה.
|
|
|
פסק דין תקדימי: "חובה לשקול שיקולי שוויון ושיקולים חברתיים בהליכי תכנון"
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב קיבל את העתירה, שנסמכה על חוות הדעת של 'במקום', נגד ההחלטה לבנות חומת הפרדה בין פרדס שניר בלוד לבין המושב ניר צבי, והחזיר את התכנית לדיון מחודש במועצה הארצית לתכנון ובניה. השופטת שרה גדות קבעה שיש קשר מובהק בין תכנון וזכויות אדם וששאלות של הדרה וגטואיזציה גם הן שאלות תכנוניות.
|
|
|
בתכנית המתאר המחוזית 23/14/4 הוסכם, בין היתר, כי המתכננים יידרשו "להתייחס ולבחון את צורת ההתיישבות הכפרית כאחד הפתרונות ליישוב התושבים הערבים הבדווים שמחוץ לעיירות הקיימות". האם המתכננים ניצלו את המנדט הרחב שניתן להם לראשונה? 'במקום' מנסה לענות על השאלה, תוך בחינת התכנית המעודכנת.
|
|
|
מלון ארבע-העונות בן 14 הקומות מתוכנן לקום בכניסה לרחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית בירושלים. רחוב עמק רפאים הינו אחד הרחובות האחרונים בעיר בו מתקיימים מרקם היסטורי שמור יחד עם חיי יומיום תוססים. התנגדות 'במקום' לתכנית מבוססת על מספר טיעונים עיקריים: פגמים בהליך התכנוני, תכנון בשרות יזם פרטי, היעדר התייחסות אדריכלית של הבניין לסביבתו ופגמים במסמכי התכנית.
|
|
|
האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט ותושביו הפלסטינים של אזור הר חברון עתרו כנגד הקמת מעקה בטון על ידי צה"ל, לכאורה כהגנה על הנוסעים בכביש 317, וביקשו מבג"ץ להורות להסירו. המעקה מונע מעבר כלי רכב, אך גם מעבר בעלי חיים והולכי רגל מבוגרים, ולמעשה מונע מרועים להגיע לשטחים בהם נהגו לרעות. שופטי בג"ץ קיבלו את העתירות ואת מסקנות חוות הדעת הנלווית של 'במקום'. השופט בדימוס אהרון ברק קבע כי מעקה הבטון הוא "אמצעי ביטחוני שאינו מידתי" והורה לצה"ל לפרקו.
|
|
|
שכונה א' מערב היא מהשכונות הוותיקות בבאר-שבע. בשכונה מתוכנן פרויקט פינוי-בינוי, על פיו במתחם יוקמו מגדלי מגורים בני 25 קומות שיגדילו את מספר יחידות הדיור מ-452 למעל 2,500 יחידות ואת צפיפות השכונה בשיעורים ניכרים. לאחר פניית התושבים, בחן צוות 'במקום' את התכנית והחליט להגיש לה התנגדות.
|
|
|
עמותת 'במקום', יחד עם ארגון 'בצלם', חשפו בתשקיף של "נאות הפסגה מודיעין עילית בע"מ", נתונים מטעים ומגמתיים המתייחסים לפרויקט שבונה החברה בהתנחלות מודיעין עילית. החשיפה הביאה לדחיית ההנפקה.
צעד זה של כניסה לזירת הפעילות של התאגידים הגדולים מהווה פריצת דרך לחברה האזרחית במאבק מול גורמים אינטרסנטיים שמבקשים לעשות הון מהרחבת ההתנחלויות, תוך הפרה בוטה של זכויות התכנון של הפלסטינים.
|
|
|
יולי 2006.
ייחודו של תוואי גדר ההפרדה באזור גוש עציון הוא צורתו הטבעתית שתוחמת שטח של לא פחות מ-70,000 דונם. טבעת זו של קירות בטון וגדרות תיל תסגור בתוכה 40,000 ישראלים וגם 20,000 פלסטינים, שעבורם זו טבעת חנק הרסנית. 'במקום' מצביעה על ההשלכות התכנוניות של התוואי, ועל המחיר הכבד שהתושבים הפלסטינים ישלמו בגינו יום יום.
|
|
|
תכנית המתאר ירושלים 2000 בוחנת את העיר מנקודת מבט כוללת וארוכת טווח. לכשתאושר, תהיה זו התכנית הראשונה לעיר על חלקיה המזרחי והמערבי, ומכאן חשיבותה. ביעדיה, כפי שנוסחו על-ידי עורכי התכנית: "שמירה על האיזון הדמוגרפי בעיר". 'במקום' בוחנת את המשמעות התכנונית של יעד זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכנון השכונות הערביות בירושלים המזרחית, ואת השלכותיה על חיי האוכלוסייה הערבית.
|
|
|
חוות הדעת הנלוות לעתירה לבג"צ מתייחסת לתוואי הגדר המתוכנן באזור ביר-נבאלה. התוואי יוצר מציאות מרחבית חדשה בצפון מטרופולין ירושלים - ממרחב תפקודי אורגני הוא הופך לאזור מבותר הבנוי כמצרף של מובלעות, גדרות ומחסומים. חוות הדעת מצביעה על הפגיעה הקשה בזכויות התכנון ובמרקם החיים של כ-17,000 נפש, תוך בחינת ההשלכות התכנוניות המגבילות של סגירתם במרחב מגודר, שהיציאה היחידה ממנו היא במעבר תת-קרקעי.
|
|
|
'במקום' הכינה חוות-דעת המתייחסת לשינוי במרחב התכנוני שנוצר כתוצאה מתוואי הגדר, בוחנת אותו עפ"י פרמטרים תכנוניים, ומעלה את הפגיעות הקשות במרקם החיים של הפלסטינים שנותרים כלואים במובלעות. הגדרת המרחב מחדש היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על מרקם החיים של התושבים הפלסטינים, ומשמעותה הוא ניתוק מהעיר ירושלים - המוקד הכלכלי והחברתי של המטרופולין, ופגיעה בנגישות לשירותי בריאות, חינוך ועוד.
|
|
|
שכונת היוקרה הצופה אל הים, הפכה ל"שכונה מגודרת" (gated community).
בניגוד לתכנית המקורית, שביקשה לאזן בין האינטרס הפרטי לציבורי, הפכו היזמים את גבעת אנדרומדה למתחם סגור, שאין לציבור כניסה אליו. 'במקום' הצטרפה לעמותות אזרחים מיפו, שפועלות כנגד ניסיון היזמים לאשר במוסדות התכנון שינוי בתכנית המקורית שתמסד הדרה מוחלטת של הציבור מהמתחם.
|
|
|
פרויקט ייחודי, ראשון מסוגו, לתכנון אלטרנטיבי כוללני, ארוך טווח ומשתף של שכונה שלמה. מטרת הפרויקט הכנת תכנית מתאר לשכונת עיסאוויה במזרח ירושלים, והוא ישים דגש על שיתוף התושבים באופן מלא בגיבוש התכנית, תוך תיאום מרבי עם מוסדות התכנון.
הפרויקט נקרא על שמה של שרה קמינקר ז"ל, ממקימי עמותת 'במקום', שהייתה מעורבת, בין השאר, במאבקם המתמשך של תושבי השכונה לתכנית מתאר הולמת.
|
|
|
יש לפרק את גדר ההפרדה במובלעת אלפי מנשה.
ביום 15.9.05 קבע בית המשפט בפסק דין אלפי מנשה, לראשונה: "התוואי הקיים של גדר ההפרדה מעורר תהיות... לא שוכנענו כלל כי קיים טעם בטחוני-צבאי מכריע לקבוע את תוואי הגדר במקום בו הוא עובר עתה..." בית המשפט הורה לפרק את גדר ההפרדה המשיתה סבל בלתי-מידתי על האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית.
|
|
|
בשלהי קיץ 2004 התארגנה קבוצה מבני הדור השני בשכונת גבעת גאולה ברמת גן ופנתה ל'במקום' בבקשה לסייע להם בקידום תכנון ופיתוח לשכונה, אשר רוב רובה מצויה בשטח 'ללא תכנון' שמשמעותו איסור על כל בניה שהיא. במקביל, בקשו אנשי השכונה סיוע בהתנגדות לתכנית פינוי ובינוי שאושרה בשנת 1996 ומאז מונעת את התפתחות השכונה. עיקר הסיוע מתמקד בייעוץ, ליווי, גישור ותמיכה בפעילות שנעשית ע'י התושבים עצמם.
|
|
|
בתי דאר אל חנון קיימים מאז שנת 1925 על קרקע בבעלות פרטית. אף על פי כן, מעולם לא טרחו רשויות המדינה לקדם או ליזום תכנון באזור זה. כיום מתגוררות ביישוב כ-80 נפשות בתשעה בתים. במסגרת ניסיונות מתמשכים לקבל הכרה ביישובם פנו תושבי הכפר לעמותת 'במקום', בבקשה שתכין חוות דעת תכנונית שתלווה עתירה מנהלית.
|
|
|
זה מכבר, הושלמו הליכי התכנון של תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת להרחבתה דרומה של רהט, העיר הבדווית הראשונה בישראל. בחלק מן השטח שמייעדת התכנית להרחבה יושבות כבר שנים חמש משפחות, שלא שותפו בהכנת תכניות ההרחבה. כשהופקדה תכנית המתאר המקומית להתנגדויות, גילו להפתעתן כי בתיהם של מאות התושבים במתחם מיועדים בתכנית להריסה. הוועד המקומי המייצג את המשפחות פנה ל'במקום' בבקשה לסייע להן להשתתף בתהליך התכנון.
|
|
|
'במקום' הגישה התנגדות להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את הקמתן של 30 חוות-בודדים בנות מאות דונמים בנגב. במוקד ההתנגדות עומדת הטענה כי ההחלטה סותרת את מדיניות התכנון של המועצה הארצית ופוגעת בשוויון ובצדק החלוקתי. ההתנגדות מציעה כי מטרתה הבלתי-מוצהרת של התכנית היא ה"שמירה" על קרקעות המדינה מפני אזרחי ישראל הבדואים.
|
|
|
באוקטובר 2004 הופקדה להתנגדויות תכנית מתאר לכפר ליפתא. תכנית זו אמנם מוגדרת כ"תכנית שימור", אך בפועל, נראה שהיא מקדמת הקמתו של מתחם מגורים ובו כ-270 יחידות, בית מלון בן 120 חדרים ושימושים נלווים לפונקציות אלה. 'במקום' הגישה התנגדות לתכנית המוצעת, הדורשת מן הוועדה המחוזית לבטל את תכנית ליפתא ולהחזירה לדיון ציבורי.
|
|
|
תושבים משכונת כרם ישראל בתל אביב גילו, למורת רוחם, שבצמידות לבתיהם מתוכננת הקמתו של מגדל מגורים בן 28 קומות, ופנו ל'במקום' בבקשה לסיוע. 'במקום' ערכה חוות דעת תכנונית המתנגדת לתכנית, שצורפה להתנגדות שהגישו התושבים לוועדת המשנה להתנגדויות במחוז תל-אביב.
|
|
|
העירייה והחברה למתנסים, בד בבד עם פרסום תכנית המתאר החדשה, יזמו תהליך יידוע הציבור בפרטי התכנית ואיסוף תגובות התושבים לה. אף שמדובר כאן בשיתוף מסוים של הציבור, יש לזכור כי למעשה בשלב זה הציבור נחשף לתכנית מוכנה עליה הוא נדרש להגיב ולא לקח חלק פעיל בבנייתה. במסגרת זאת עמותת 'במקום' התבקשה ע"י עמותת שתיל להציג ולהסביר את התכנית והשלכותיה לתושבי קריית-מנחם ועיר גנים.
|
|
|
מחסן משקאות גדול, הפועל בלב שכונת מגורים מכח היתר חורג, הוא הסיבה למאבק ארוך של תושבי השכונה.
לאחר שהוארך ההיתר לשימוש החורג בשנתיים נוספות, פנו התושבים ל'במקום' כדי לסייע להם בעתירה כנגד בית העסק.
|
|
|
לראשונה בתולדות המדינה מוכר יישוב כפרי ערבי בנגב על ידי מוסדות התכנון.
|
|
|
|
|
|
שבט בדואי, שהועבר ממקום למקום בנגב, ולמרות הבטחות השלטון, לא קבל עדיין חלקת אדמה ליישב בה את בניו, ולעומתו ישוב חדש שהוקם על מנת ליישב שבט בדואי ושעבר "הסבה" ליישוב אוכלוסייה יהודית
|
|
|
תכנון כביש הטבעת המזרחי אינו רק תכנון של ערוץ תחבורה. הוא מהווה הזדמנות ייחודית לא רק להסדרת ייעודי הקרקע בסביבתו אלא לגיבוש מדיניות תכנון עירונית כוללת, שוויונית והוגנת לאזור זה ויישומה. תכנון הכביש כאלמנט נפרד, מנוכר ומנותק מהסביבה בה הוא עובר הוא מחדל רבתי.
|
|
|
מאבק של קואליציית ארגונים חברתיים וסביבתיים, בשיתוף תושבי השכונות הסמוכות, במטרה למנוע הקמת פרוייקט בנייה גדול בשטח ציבורי טבעי ופתוח בירושלים, ולמען תכנון העמק בשיתוף התושבים בתהליך בעל אופי דמוקרטי ומשתף
|
|
|
סיוע לכפר בדואי שנמצא בתהליך תכנון, בהגשת התנגדות לתכנית שהתעלמה מחלקים גדולים בכפר, ושמשמעותה עקירת רבים מהתושבים מבתיהם
|
|
|
תושבי ערב א-סוואחרה (ג'בל מוכבר), נמצאים במצוקה עמוקה ומתמשכת עקב תכניות מתאר והחלטות תכנוניות המונעות התפתחות אורבנית טבעית.
התושבים, בסיוע 'במקום', הציעו מתווה לתכנון האזור, המשקף את צרכי האוכלוסייה ואת התפתחותה.
|
.jpg)
|
|
'במקום' פעלה, בשיתוף תושבי שכונת ערב א-סואחרה (ג'בל מוכבר), למניעת הקמת גדר סביב מתחם מגורים שמיועד לבנייה עבור אוכלוסיה יהודית בלבד, בלב השכונה
|
.jpg)
|
|
שימוש בתכנון ככלי לגישור, במחלוקת שהתגלעה בין משפחה בדואית, היושבת על אדמות נווה שלום, לבין היישוב, בעת תכנון הרחבת הישוב
|
.jpg)
|
|
סדרת כבישים עוקפים בגדה המערבית, שסלילתם תפגע קשות בקרקעות התושבים המקומיים, במקור פרנסתם, בערכי טבע ונוף יחודיים ואשר אין הצדקה תחבורתית ותכנונית לסלילתם
|
|
|
תוואי קטע 17 של כביש חוצה ישראל העובר בסמוך לישובים באקה וג'ת, מפריד בין אזורי המגורים לשטחים החקלאיים של התושבים ומגביל אפשרויות פיתוח עתידי של הישובים
|
|
|
התנגדות תושבי שכונת תלפיות בירושלים למיזם בנייה בלב השכונה, העשוי לשנות את אופייה של השכונה, ולפגוע באיכות החיים של תושביה
|
.jpg)
|
|
עם תכנון מכשול התפר ואזורי ההפרדה הופקעו קרקעותיהם של אוכלוסיית הכפרים המקומיים וגישת תושבי הכפרים אל אדמותיהם החקלאיות נמנעה
|
.jpg)
|
|
חוות - דעת נלווית להתנגדות תושבי כפר בדואי בגליל לתכנית מתאר מקומית לישוב, שלא כללה בשטחה מסגד קיים בכפר
|
.jpg)
|
|
סיוע לתושבים בשכונת ארמון הנציב בירושלים בהגשת התנגדות לתכנית להקמת מגדל תצפית תיירותי, שהקמתו צפויה להשפיע עמוקות על חייהם
|
|
|
עם תכנון מכשול התפר ואזורי ההפרדה, באזור פרעון, הופקעו קרקעותיהם של אוכלוסיית הכפרים המקומיים וגישת תושבי הכפרים אל אדמותיהם החקלאיות נמנעה
|
|
|
מצוקת דיור חמורה בירושלים לאזרחים ערביים, והעדר פתרונות דיור לקבוצת אוכלוסיה זו, הולידו פנייה לבמקום בבקשה להושטת סיוע לקהילה
|
|
להורדת תוכנת Adobe Acrobat Reader לחץ כאן
|
