בפברואר 2005 החליטה הממשלה לקבוע את תוואי גדר ההפרדה באזור ירושלים, כך שיגדיר את אזור מעלה אדומים בתוך השטחים שממערב לגדר ויחבר אותו לירושלים . החלטה זו מנוגדת להחלטה קודמת, לפיה תוואי גדר ההפרדה באזור, הידוע בשם "עוטף ירושלים", ישאף לחפוף עד כמה שניתן את גבול תחום השיפוט של ירושלים, כפי שנקבע לאחר סיפוח מזרח העיר. גדר ההפרדה, מזרחית לעיר ירושלים, כוללת, אם כן, את תוואי "עוטף ירושלים" ואת התוואי החודר לתחום שטחי הגדה המערבית, ויוצר את מובלעת מרחב אדומים. שילובם של שני התוואים, מעצב מחדש את האזור תוך חלוקתו לשלושה מרחבים חדשים מוקפים גדר: מובלעת מעלה אדומים, מובלעת דרומית ומובלעת צפונית, המנותקים תפקודית ופיזית זה מזה ומן המרחב סביבן . מהלך זה יוצר מציאות בלתי אפשרית מבחינה פיסית, תפקודית, חברתית וכלכלית לתושבים הפלשתינים. במחיר חיבור מרחב מעלה אדומים לכוון ירושלים, (ציר מזרח מערב), נקטע באחת רצף מרחבי ותחבורתי בציר צפון-דרום.

מועצת הכפר סוואחרה אל שרקייה פנתה ל'במקום', באמצעות עו"ד שלמה לקר, בבקשה לקבל חוות דעת מומחים נלוות לעתירתה לבג"צ. צוות 'במקום' יצא לסיורים בשטח, נפגש עם האוכלוסייה, ערך ניתוחים טופוגרפיים בחן את מערך הכבישים ושימושי הקרקע וגיבש עמדה לפיה, קיומה של גדר הפרדה בתוואי הנוכחי פוגע באוכלוסייה הפלשתינית החיה בגדה המערבית ובתוככי מובלעת מרחב אדומים. חוות הדעת בוחנת את ההיבטים התכנוניים של הפגיעה באוכלוסייה זו: נגישות חופש תנועה, פרנסה, תעסוקה וכלכלה, בעלויות וזכויות קניין, הון חברתי ומרקם חיים. חוות הדעת מתייחסת לכל מובלעת כיחידה בפני עצמה, שכן יש להבחין בין הכלת מובלעת מעלה אדומים לתוך המרחב התפקודי של ירושלים, לבין הדרת המובלעות הצפונית והדרומית, מאותו מרחב עצמו וממרחבים אחרים בגדה. כך, למשל, הבדואים היושבים בתוך מובלעת מעלה אדומים ינותקו באופן מוחלט מיתר האוכלוסייה הפלשתינאית באזור, שטחי המרעה שלהם יצומצמו, כמו גם מקורות המים. הפלשתינאים היושבים במובלעת הצפונית והדרומית ינותקו מירושלים- המרכז המטרופוליני וספק השירותים העיקרי שלהם. מרקם החיים של תושבי ההתנחלויות באזור, לעומתם, נשמר ללא הפרעות מרחביות, ועבור ישובים אלו ירושלים ממשיכה לשמש מרכז מטרופוליני.

הדיונים בבית המשפט הגבוה בהרכב של 3 שופטים, טרם הסתיימו.