וואדי חילווה הינו חלק מהכפר סילוואן, הנמצא מדרום וממזרח לעיר העתיקה. רוב שטח הכפר סילוואן כלול באגן החזותי של העיר העתיקה והחלק המכונה וואדי חילווה ("עיר דוד" בפי המוסדות הישראלים) בנוי על גבי העיר הקדומה הדרומית של ירושלים. באזור זה חיים כ- 4,500 תושבים.

השטח עליו שוכן וואדי חילווה נכלל בשלוש תכניות שונות שנערכו על ידי מוסדות התכנון הישראלים. בתכניות הוגדר השטח פעם כגן לאומי ופעם כשטח פתוח מיוחד. בשולי האזור הוכנו תכניות מפורטות עבור דרכים, המאפשרות פיתוח דרכים בתחומן בלבד.

כבר בעת עריכת התכניות הראשונות לאזור, התעלמו המתכננים מהתפתחותה של שכונת מגורים במקום. כיום בנויים באזור וואדי חילווה למעלה מ-250 בתי מגורים. התושבים החיים בהם אינם מורשים לבנות או להרחיב את בתיהם על אדמתם, כיוון שהתוכניות התקפות לאזור אינן מאפשרות כל בנייה. כדי לאפשר לתושבים רמת חיים סבירה ולספק את צורכיהם הבסיסיים יש צורך דחוף בתכנון השכונה.

למרות העדרה של תוכנית המאפשרת בנייה, מספר מוסדות ממשלתיים ורשויות לאומיות מקדמים בוואדי חילווה כמה פרויקטים של פיתוח ובנייה, המתעלמים לחלוטין מצורכי האוכלוסייה הפלסטינית החיה בשכונה ופוגעים בה. לאחרונה, יזמו עיריית ירושלים ומשרד התחבורה פיתוח תשתיות בוואדי חילווה וזאת ללא קבלת היתרי בנייה כלל, תוך דילוג על שלב האישור המוסדי, בניסיון לפנות ישירות לשלב התיאום והביצוע של המיזם.

מאחר שפרויקט הפיתוח נעשה ללא התשתית התכנונית הנדרשת, ומבלי שתכנית תפורסם ותעמוד להתנגדויות, כפי שהחוק מחייב, נמנעה מתושבי השכונה הפלסטיניים כל אפשרות לעקוב אחר הנעשה, להשפיע ולהתנגד.
לאחר פנית תושבי סילוואן לעצה ולעזרה, הגישו האגודה לזכויות האזרח ו'במקום' יחד עם התושבים, עתירה לבית המשפט המחוזי.

בנובמבר 2008 הגישה עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם תושבי וואדי חילווה בסילוואן ובשם 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח. העתירה לוותה בחוות דעת תכנונית שנכתבה ע"י אדר' אפרת כהן-בר מ'במקום'. בעתירה התבקש בית המשפט להורות על עצירת עבודות הפיתוח, כיוון שהן החלו ללא היתר ובחוות הדעת נטען שהעבודות יפגעו בשכונה ובתושביה באופן חמור ובלתי הפיך. עבודות הפיתוח ישנו את הסדרי התנועה באזור באופן שיגרום לעומסי תנועה כבדים, יבטלו את רוב מקומות החנייה ויפקיעו את השימוש בשטחים הריקים המעטים שנותרו, עבור מגרשי חנייה. שטחים פתוחים אלה הם בבעלות התושבים, המתנגדים לתפיסתם למטרות הללו (בעניין זה מתנהל הליך משפטי נפרד). תפיסת השטחים לחנייה תמנע הקמת מוסדות חינוך, בתי דואר וגנים ציבוריים בשכונה, שכה נחוצים בה.

מסמכי תכנית הפיתוח הועברו לעותרים רק לאחר דרישת בית המשפט. מתוך 70 גיליונות עלה, כי התכנית הגרנדיוזית כוללת הנחת מאות מטרים של תשתיות חדשות, בניית מאות מטרים של מדרכות וקירות, חלקם קירות חדשים מהיסוד, ציפוי קירות באבן, יצירת רחוב משולב, הצבת כמאה עמודי תאורה חדשים ועוד, בעלות של 30 מיליון שקלים.

בית המשפט קיבל את הטענות בעתירה, כי מרבית העבודות תוכננו שלא כדין, כיוון שלא הוצאו להם היתרי בנייה כנדרש בחוק. ב-7 בספטמבר 2009 הורה בית המשפט לבטל את העבודות המתוכננות, שכללו בניית מדרכות, בניית קירות ושיפור חזיתות. כן אסר בית המשפט לבצע עבודות ברשת החשמל עד שיוצגו כל ההיתרים הנדרשים בחוק. יחד עם זאת, בית המשפט התיר לשפר את תשתיות הביוב, הניקוז והתקשורת של האזור.

'במקום' ממשיכה את הקשר עם תושבי השכונה, הזקוקים בדחיפות לתכנון ראוי. תכנון כזה יאפשר ויאשר את קיומם של הבתים שכבר בנויים בשטח, וכן יסמן ייעודי קרקע מגוונים: מגורים, מבני ציבור, שטחי ציבור פתוחים, כבישים, שבילים להולכי רגל, פארקים ארכיאולוגיים, מסחר ואתרי תיירות. תכנון אשר ייעשה תוך שיתוף תושבי השכונה, יאפשר אורח חיים סביר בסביבה נוחה לתושבי השכונה, תוך התייחסות לייחודו של המקום כאתר היסטורי/ארכיאולוגי רב לאומי ורב שכבתי.