פרויקט קמינקר לתכנון עיסאוויה הוא פרויקט תכנון אלטרנטיבי שמטרתו הכנת תכנית מתאר מפורטת לעיסאוויה. התכנית יזומה על ידי תושבי הכפר, בניה של מתכננת הערים שרה קמינקר ועמותת 'במקום'. העבודה על הכנתה נעשית בשיתוף הציבור ובתיאום עם רשויות התכנון.

בפרויקט מתקיים שילוב ייחודי של עבודה עם אוכלוסיית הכפר עיסאוויה, צוות תכנון מקצועי, יועצים כלליים, צוות 'במקום' ומתנדבים. את התהליך מוביל אדריכל התכנית, ערן מבל. העבודה עם השותפים הרבים מצריכה תיאום רב, ואכן, הפעילות מתבצעת בוועדות שונות אשר מתאמות ומזינות זו את זו. 'במקום' רואה בפרויקט מודל לתכנון אחר בכלל, ובפרט בהקשר של מזרח ירושלים; מודל בו קהילה יוזמת את התכנון ושותפה לו החל מצעדיו הראשונים; מודל שינסה להוות דוגמה לאפשרות התכנון של שכונות מזרח ירושלים, תוך ניסיון ליצור מציאות חיים ומגורים חדשה, מוסכמת ומקובלת על תושבי השכונות וגם על מוסדות התכנון.

הפרויקט מוקדש לזכרה של מתכננת הערים שרה קמינקר, ממייסדות 'במקום'. שרה נאבקה שנים רבות למען תכנון הוגן, משתף, שוויוני ומכבד לתושבי מזרח העיר ירושלים. בעיקר הייתה קשורה לכפר עיסאוויה שבשכנות לו היא גרה.

עיסאוויה שוכנת על המדרונות המזרחיים של הר הצופים, וגובלת בקמפוס האוניברסיטה העברית מדרום, בית-חולים הדסה הר-הצופים ושכונת הגבעה הצרפתית ממערב, שכונת צמרת הבירה מצפון וכביש ירושלים מעלה אדומים ממזרח. מאז 1967 נמצאת עיסאוויה בתחומי השיפוט של ירושלים. כיום חיים בעיסאוויה כ-12,0000 תושבים בצפיפות רבה, וללא אופק תכנוני. אמנם בשנת 1991 אושרה תכנית מתאר לשכונה (תכנית מספר 2316), אך סמוך לאישורה מיצתה התכנית את פוטנציאל הבנייה והפכה ללא רלוונטית. התכנית ששטחה כ-666 דונם, אינה עונה על הצרכים הבסיסיים ואינה מאפשרת התפתחות. בין הקשיים הקיימים, שהביאו ליוזמת התושבים ו'במקום' לקדם הכנת תכנית מתאר לשכונה: אחוזי בנייה נמוכים, בתים קיימים מחוץ לתחום התכנית הקיימת הנמצאים בסכנת הריסה, בתים המצויים בתחומי התכנית בשטחים "ירוקים" (שטחי נוף פתוח) - המצויים אף הם תחת איום הריסה, מיעוט שטחים לבנייני ציבור ובכלל זה מוסדות חינוך, העדר שטחים מיועדים למסחר, העדר מענה לאוכלוסייה הולכת וגדלה.

לפירוט נוסף ראה קובץ להורדה 'רקע ונתונים'.

במהלך השליש הראשון של שנת 2004 נערכו מספר מפגשים וראיונות עם אנשים מעיסאוויה. הראיונות התקיימו במקומות שונים בכפר ובמוסדות המשרתים את תושבי הכפר, כמו הבנק והדואר שבגבעה הצרפתית. הראיונות כללו הן מפגשים ספונטניים עם נהגים ובעלי חנויות, והן ראיונות מאורגנים מראש (מנהל בית הספר, עובדת סוציאלית, מהנדס מהכפר, מפגש רחב עם חברי מועדון הספורט וכד'). לראיונות היו מספר מטרות:

1. מיפוי אוכלוסיית הכפר מבחינת מאפיינים כלכליים, חברתיים, רמת השכלה, תעסוקה והשתייכויות חברתיות משפחתיות (חמולות).

2. היכרות הדדית בין אוכלוסיית הכפר לבין עמותת 'במקום' ונציגיה, לשם יצירת אמון ובסיס לשיתוף בתכנון.

3. תחילת איסוף חומר ולימוד הצרכים והרצונות של התושבים, כהקדמה לברור האינפורמציה הזו עם כלל הציבור.

פרויקט קמינקר שם לו למטרה להכין תכנית תוך שיתוף ממשי של ציבור התושבים בתכנון. שיתוף הציבור מתבצע במפגשים, ראיונות וסדנאות מונחות, בהן יש ניסיון להגדיר את הרצונות והצרכים של התושבים בכל הקשור לתכנון ולשימוש בקרקעות. המתכננים נפגשים עם התושבים בכל שלבי התכנון, מקשיבים לדבריהם ומיישמים ככל האפשר את דרישותיהם. נציגות מצומצמת של התושבים משתתפת בפגישות העבודה המקצועיות.

לפירוט נוסף ראה קובץ להורדה 'סדנת שיתוף ציבור'.

עם התקדמות התכנון, גברה מעורבותם של תושבים בעלי קרקעות בפרויקט, מעורבות שבאה לידי ביטוי במעקב אחר השינויים בתכנית וברמות שונות של התייחסות לה. כדי לענות על העניין ההולך וגובר בתכנית, וכדי לספק לתושבים מידע זמין ומהימן עליה, נפתח בעיסאוויה מרכז מידע. מרכז המידע פעל במינהל הקהילתי בכפר במועדים שפורסמו מראש, ואויש על-ידי פעילים שליוו את תהליך שיתוף הציבור מראשיתו, ועל-ידי סטודנטים מהקליניקה המשפטית של האוניברסיטה העברית.

במרכז הוצגו התכנית הקיימת של עיסאוויה ולצדה התכנית המוצעת, ומודל תלת ממדי של הכפר. הפונים השתמשו באמצעים שהועמדו לרשותם לאתר את ביתם, ללמוד על מצבו הסטטוטורי על-פי התכנית הקיימת, ועל מצבו לאחר השינויים שהתכנית החדשה מציעה. כמו כן, הפונים למרכז התבקשו למלא טופס פנייה בו ניתנה להם הזדמנות להעיר ולבקש בכתב שינויים בתכנית המוצעת. הסוגיות שהעלו חלק מהתושבים זכו להתייחסות המתכננים. אחת מהן היא הטענה שמפת הבעלויות שעל-פיה עבדו המתכננים איננה מדויקת, טענה שבעקבותיה יצאו מודדים לשטח והכינו, בעזרת התושבים, מפת בעלויות מעודכנת ומדויקת. העבודה עם התושבים מאופיינת בדינמיות רבה, ובימים אלו נערך סבב נוסף של תיקונים בתשריט.

במסגרת שיתוף הציבור בתכנון, קיימת שאיפה להעביר את האחריות על הפרויקט לתושבים, ולעגן את מעמדה של 'במקום' כארגון שמסייע בפיתוחו של הפרויקט וקידומו. בתוך כך, הוקם גוף המורכב מאנשי קשר של כל החמולות בכפר, שאמור לחתום על התכנית לכשתוגש לוועדה המקומית.