היישוב אל-פורעה ממוקם דרומית לכביש מס' 31, באר שבע - ערד, ומזרחית לעיירה כסייפה. תושביו מונים בין 3,900 ל-6,000 נפשות (תלוי היכן ימוקם הקו הכחול של היישוב), המתחלקות ל-28 משפחות מורחבות.

תושבי הכפר ישבו על אדמתם עוד לפני הקמת מדינת ישראל. יש להם תביעות בעלות על אדמות הכפר, הכוללות את השטחים עליהם בנו את בתיהם ושטחים נוספים. שני בתי ספר יסודיים בכפר משרתים את תושבי האזור; חינוך יסודי נוסף ותיכון ניתנים בעיירה כסייפה. מרבית האוכלוסייה מובטלת, ועיקר מקורות הפרנסה בחקלאות בעלי חיים (מקנה וצאן) וחקלאות בעל עונתית (שעורה, חיטה ועצי זית).

באוקטובר 2006 הגישו נציגי הכפר, בסיוע 'במקום', התנגדות לתכנית מתאר מחוזית חלקית למחוז הדרום, תמ"מ 59/14/4, שמטרתה הגדרת נקודת יישוב באזור הכפר אל פורעה, כחלק מהליך הכרתו על ידי המדינה.

ההתנגדות התמקדה בנושאים הבאים:

1. העדר שיתוף הציבור בתהליך התכנון: קודם להכרה ביישוב, לא בוצע הליך של שיתוף תושבי הכפר. לו התבצע, היה ההליך אמור לאתר היבטים נוספים הנוגעים להכרה ביישוב, ובהם: אוכלוסיית היעד של היישוב; סוג היישוב; שימושים מותרים ועוד. חשוב להביא בחשבון בעת קביעת עובדות תכנוניות עבור האוכלוסייה בכלל, והאוכלוסייה הבדואית בפרט, את זכותה של אוכלוסיית יעד להביע את רצונה בעניין סביבת המגורים העדיפה עבורה, כבר בשלב מוקדם של ההליך התכנוני. הניסיון התכנוני המצטבר בתחום היישובים הבדואים מלמד כי הסכמה עקרונית זו היא שלב חשוב בהצלחת תכנונו ופיתוחו של יישוב.
   
2. אוכלוסיית היעד של היישוב: בהוראות התכנית נקבע כי היישוב צריך לתת "פתרון לתושבי הפזורה שבסביבת התכנית, ולתושבי הפזורה שיש להם זיקה לתושבים המיועדים להתגורר בתחום התכנית". תפיסה זו, השואפת לרכז מספר רב ככל האפשר של אזרחים ביישוב אחד, ממשיכה את המגמה של ריכוז האוכלוסייה הבדואית במספר יישובים מועט. מדיניות זו משקפת סדרי עדיפויות החורגים מן העניין התכנוני המקצועי, האמור להתחשב בצרכים החברתיים-תרבותיים הייחודיים של האוכלוסייה, ולהוביל לשיפור רמת החיים שלה.
   
3. סוג היישוב: התכנית מתייחסת בעמימות לאופיו העתידי של היישוב, ובעיקר לסוג היישוב. תושבי אל-פורעה מקיימים אורח חיים קהילתי-כפרי-חקלאי, ומבקשים לשמר צורת חיים זו גם בעתיד. חשוב שהתכנון עבור הכפר יבטא את אורחות חייהם ותרבותם של המיועדים לגור בו. לפיכך, יש להגדיר מראש את סוג היישוב שיתוכנן עבורם, על מנת ליצור בהירות כבר מן השלבים הראשונים לגבי אופיו העתידי של היישוב.
   
4. אזור כרייה וחציבה שדה בריר: האזור המיועד לכרייה וחציבה מסומן בתשריטים של תכנית המתאר המחוזית התקפה, תמ"מ/14/4. האזור לכרייה הוא רחב למדי ועולה על שטחים עליהם יושב חלק מאוכלוסיית הכפר, ולכן יש לצמצם אותו כך שלא תהיה פגיעה בריאותית בתושבים שרוצים להמשיך להתגורר במקום.
   
5. ליקויים בתכנית: התכנית נמנעת מלקבוע את תחזית גידול האוכלוסייה ביישוב, אופי היישוב וכביש הגישה ליישוב, את מערך הקשרים האזוריים עם ערד והיישובים סביב, וכן את הקשר עם המועצה האזורית אבו בסמה.

הוולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) קיימה דיון בהתנגדות בינואר 2007. לדיון הגיעו חלק מהתושבים, אשר השמיעו את עמדתם בדבר הצורך בשיתופם הממשי בתהליך תכנון היישוב. על אף שההתנגדות נדחתה באופן פורמלי, נרשם בזכותה הישג אחד מרכזי ואף תקדימי: הוולנת"ע הורתה לוועדה המחוזית דרום "לבחון את הרחבת נושא שיתוף הציבור לעת הכנת התכניות המקומיות ליישובים אל-פורעה ואבו-תלול, כולל מתן עדיפות לאנשי מקצוע מתוך האוכלוסייה הבדואית, ולדאוג להטמעת היבטים אלה במסמכי המכרזים השונים, ככל שיידרשו".

לאחר ההכרה ביישוב, ובעקבות הסדנה שנערכה בכפר אבו-תלול, פנו נציגי התושבים ל'במקום' בבקשה לקיים תהליך דומה בכפרם. במהלך 2008 נערכו מספר פגישות הכנה, ולקראת תום השנה החל השלב השני, הכולל מפגשים וסיורים.

מטרת הסדנה להכין את התושבים לקראת תהליך תכנון היישוב על ידי הרשויות, ולבחון עמם את אופיו של היישוב בו הם מעוניינים. לאור המבנה הייחודי של אל-פורעה, המאופיין על ידי קבוצה משפחתית גדולה אחת (גבועה), קבוצה משפחתית נוספת בינונית, ושאר הקבוצות המשפחתיות קטנות ומפוזרות, ראינו לנכון לקיים שני מפגשי פתיחה גדולים, ולאחריהם סיורים וביקורים אצל המשפחות השונות. כל זאת, במטרה לקבל תמונה של רצונות וצרכים, ובעיקר לבחון את רצונם ומוכנותם של התושבים לקיים תהליך סדנאי משותף כזה או אחר. לאחר ביקורים אצל כ-15 משפחות, אנו מוציאים מסמך ראשוני המגדיר עקרונות תכנוניים, כפי שעולים מסבב זה, במטרה לבחון את השלכותיהם ואת ההלימה הפנימית ביניהם, או לחילופין הסתירות המתקיימות ביניהם. לאור ניתוח ראשוני, יחליטו התושבים האם ברצונם להיכנס לתהליך של למידה ובירור משותפים בינם לבין עצמם, בהנחייתנו, במטרה לגבש עקרונות תכנוניים ליישוב שלהם.