הקשר שבין תכנון מרחבי לזכויות אדם הולך ותופס מקום מרכזי בשיח המקצועי בעולם. בישראל, נראה כי החשיפה לנושא עדיין בתחילתה. במטרה להעלות את המודעות לזיקה שבין תהליכי תכנון לזכויות הפרט והקהילה, מקיימת 'במקום', בחסות קרן פורטר והוועד הישראלי לאונסקו, סדנא חד יומית בנושא. קהל היעד העיקרי הוא אנשי המקצוע המשולבים בממסד ברמה העירונית או הארצית. 'במקום' רואה חשיבות מיוחדת במפגשים שנוצרים בין אנשי מקצוע אלה לחברי העמותה ומסריה, שכן דיאלוג פורה עשוי ליתר לא מעט התנגדויות ומאבקים, ובכל מקרה ההיכרות במסגרת מפגש סדנאי מאפשרת דיאלוג, ראייה מורכבת ולמידה הדדית שאינה מתאפשרת כאשר הצדדים נמצאים משני עברי ה"מתרס".

משך הסדנא נקבע ל-7 שעות, בין השעות 08:00 ל-15:00, והוא מקיף למעשה יום עבודה מלא של המשתתפים.
הסדנא מחולקת לשלושה חלקים, כאשר כל חלק מכין את התנאים ומהווה רקע לחלק שאחריו:

חלק ראשון - תיאום ציפיות ו"הכשרת לבבות":
לאחר פתיחה פורמלית של הסדנא, הצגת מטרותיה ויעדיה וסבב היכרות שכולל בירור ראשוני של ציפיות המשתתפים מהנושא ומהסדנא, נערכת ע"י מנחה קבוצות שהינו גם מתכנן במקצועו, הפעלה שמטרתה להציף את נושא זכויות האדם בחיים של המשתתפים ובעולמם, ולפתוח תהליך של התבוננות ביחס לרלוונטיות של הנושא בעולמם המקצועי.

חלק שני - החומר התיאורטי:
כולל שתי הרצאות מרכזיות, הראשונה הרצאת מבוא לנושא זכויות האדם בכלל, והשנייה הרצאה של נציגת 'במקום' בנושא זכויות תכנון, שהן למעשה היישום של זכויות האדם לתחום התכנון. לאחר ההרצאות מתקיים עיבוד משותף ורב-שיח בין המשתתפים ונציגי 'במקום'.

חלק שלישי - הפנמה ויישום:
חלק זה בא לבדוק ולתרגל הפנמת תכני ההרצאות ואפשרות יישומם בחיים המקצועיים של המשתתפים. הוא כולל מקרה מבחן שנלקח מתכניות הבנייה והפיתוח בהן הייתה מעורבת 'במקום', בין אם בדרך של התנגדות לתכנית ובין אם בבניית תהליך של שיתוף הציבור בתכנון. סיפור המקרה מוצג בפני המשתתפים ומתקיימת סימולציה של המקרה על בעלי האינטרסים השונים המעורבים בו. תוך כדי כך נבדקת הפנמת שפת הזכויות והמשתמע מכך לגבי הקונפליקטים והאינטרסים השונים שהם מנסים לאזן. המסר בחלק זה הינו כי נוכח מערכת הלחצים בהם נתונים המתכננים, אחזקתם בשפה, ערכים ושיח של זכויות יאפשרו להם התבוננות מקצועית עצמאית בעלת עמידות בפני הלחצים השונים, שכן קנה המידה או הפילטר דרכו ייבחנו האינטרסים השונים הוא חיצוני, בלתי תלוי בהם ומבוסס על ערכים בסיסיים המשותפים לכול.

במסגרת פרויקט הפיילוט, התקיימו עד חודש מאי 2005 ארבע סדנאות מתוך שמונה מתוכננות. הן התקיימו בקרב מתכנני עיריית תל-אביב ובקרב מתכנני מחוז ירושלים במשרד הפנים.

בעקבות התנסותנו ב-4 הסדנאות, למדנו כי:

1. תפיסת התפקיד של המתכנן העירוני הממסדי היא של איזון בין אינטרסים ולא של איזון בין זכויות, למשל. המתכננים אינם רואים את תפקידם ככזה העוסק למעשה בזכויות אדם בתכנון, או ככזה שעלול לפגוע בזכויות אלה. לא שמענו דוגמאות של אינטרסים לא לגיטימיים בגלל שפוגעים בזכויות אדם.

2. המתכננים נתונים במערכת לחצים קשה של יזמים מחד ופונקציונרים ופוליטיקאים שונים מאידך, ופניותם לציבור ולאינטרס שלו היא חלקית ביותר, אלא אם גם הציבור מתארגן כקבוצת לחץ.

3. שאלת שיתוף הציבור בתכנון נתפסת על ידי המתכננים כנושא המרכזי, כמעט היחיד ששייך לעולם הזכויות. נושא זה מאיים עליהם ומפחיד אותם, ומורכבותו והקשיים שנושא עימו מרתיעים גם את אלה שמעוניינים בכך, מלקיימו.

4. יש לנו תפקיד חשוב בהעלאת המודעות בקרב המתכננים לרבדים השונים של עיסוקם, ולמשמעות של ההתייחסות למעשה התכנוני ולמחדלים במסגרתו במונחים של זכויות אדם ואזרח.

5. המתכננים רואים בנו גורם שעלול להיות מאיים אך עשוי גם להיות מחזק ותומך. מצאנו כי המתכננים כמהים לקשר עם החברה האזרחית ועימנו כנציגיה, כל עוד אינו מאיים מדי ומתבצע תוך בניית אמון הדדי.

6. הסדנא תצליח במידה ויתרחש בה תהליך למידה משותף והדדי. למדנו להדגיש את אופיו הדיאלוגי של המפגש הסדנאי שאנו מביאים ואת העובדה שככל שיש לנו מה להציע, יש לנו לא פחות ללמוד במסגרת המפגש.

7. כדי לחזק את המתכננים רצוי לקיים מפגש סדנאי מקביל עם חברי הוועדה המקומית או המחוזית, בה מיוצגים הגורמים הפוליטיים והאינטרסנטיים שהמתכננים נתונים ללחציהם. (אנו אכן מתכוונים, עוד במסגרת שלב הפיילוט לנסות ולהעביר סדנא במסגרת של ועדה מקומית ו/או ועדה מחוזית.)

את ארבע הסדנאות הבאות אנו מתעתדים להעביר בקרב חברי ועדה מקומית ו/או מחוזית, בקרב מתכננים של המשרד לאיכות הסביבה הפזורים בכל הארץ, בלשכת התכנון של משרד הפנים במחוז חיפה ובמשרדים ממשלתיים נוספים. כך נגיע לפריסה מרחבית וגם תפקודית שתאפשר בחינה מושכלת יותר של שלב הפיילוט לקראת הרחבתו.