גרסה מעודכנת ומתוקנת של תכנית המתאר המקומית ירושלים 2000 מונחת בימים אלה על שולחן הדיונים בוועדה המחוזית. התכנית בגרסתה הנוכחית מחמיצה הזדמנות לתקן עוול ארוך שנים שנעשה לשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית. צוות 'במקום' שקד על לימוד השינויים שהוכנסו בגרסה החדשה של תכנית המתאר, ומסקנותיו רוכזו במסמך הערות והמלצות לשינויים שהוגש לוועדה. אימוץ ההמלצות עשוי לסייע, ולו במעט, בשיפור המצב התכנוני של שכונות ירושלים המזרחית. מידע נוסף

תמ"א 56 היא תכנית מתאר אזורית, שמטרתה להסדיר את הקמתם של מתקני שידור קטנים וזעירים (בעיקר אנטנות סלולריות) בשטח C. התכנית קובעת כי יוקמו מוסדות רישוי נפרדים לפלסטינים ולתושבים ישראלים, שוללת את זכותו של הציבור הפלסטיני לקבל מידע על בקשות להיתרי בנייה עבור מתקני שידור ולהתנגד להן, ומעמיקה את האפליה התכנונית הקיימת ממילא נגד האוכלוסייה הפלסטינית. עם הפקדתה, הגשנו התנגדות לתכנית. מידע נוסף

יזמי השכונה המגודרת גבעת אנדרומדה ביפו, הגישו לוועדה המחוזית הצעה לתכנית מתוקנת. התכנית המתוקנת, בניגוד לכוונותיה הברורות של התכנית התקפה, שואפת להגביל ככל האפשר את השימוש שיעשה הציבור בשטחים המיועדים לו בתוך המתחם, ולייצר הפרדה וניתוק מהמרקם העירוני של יפו באמצעים שונים. בשיתוף עם הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב, עמותת יפו לזכויות אדם ונציגי תושבים, הגשנו התנגדות לתכנית המתוקנת. מידע נוסף

מימון: האיחוד האירופי, במסגרת תכנית "מיזם אירופי לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם" בישראל; יוזמה ומימוש: במקום - מתכננים למען זכויות תכנון, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי
ערב סיומו של פרויקט בן שנתיים העוסק בקידום זכויות תכנון הן ברמת המודעות והשיח והן ברמת המעשה, סיימנו את חלקו החינוכי שכלל סדנאות, שולחנות עגולים והפקת חומרי הסברה לקהילות מוחלשות. המאמץ התמקד במידה רבה בנגב ובקהילה הבדואית. קיימנו שולחנות עגולים עם מנהיגי ציבור בדואים, ארגונים חברתיים בדואים, ועם מתכננים פרטיים שמתכננים בעבור הקהילה הבדואית. קיימנו סדנת נשים וסדנאות ממסד, הן בקרב הממסד הבדואי והן בקרב הממסד התכנוני האזורי. לצד אלה, אף הפקנו דפי מידע המתייחסים למונחים בסיסיים בתכנון, להם נזקק כל מי שמנסה לקיים דיאלוג עם הממסד בענייניו, דף מידע בנושא הגשת התנגדויות, ודף שמתאר את המציאות של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים. הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי. העמדות שבוטאו בפרסום זה אינן משקפות בהכרח את עמדותיה של הנציבות האירופית. מידע נוסף

רשימה ראשונה של מתכננים אשר יוצאים נגד הפגיעה המתמשכת והקשה בתשתיות אזרחיות, בשירותים ובנגישות של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה, התפרסמה באתר העמותה. המתכננים מגנים את הפגיעה בתושבי שדרות וביישובי עוטף עזה, אך אינם רואים בכך הצדקה לפעולות הענישה הקולקטיבית. חתמו על העצומה

שלושה פסקי דין תקדימיים ניתנו לאחרונה בהתייחס לצווי הריסה. מפסקי הדין משתמעת עמדת בית המשפט שבהעדר תכנון ומתן פתרונות מגורים חלופיים חוקיים, מוסדות התכנון אינם רשאים לאכוף את חוק התכנון והבנייה ולהפעיל צווי הריסה. בעניין תושבי הכפר הלא מוכר דהמש שליד רמלה, קבעה השופטת דותן שעל מוסדות התכנון לדון בתכנית שהגישו התושבים להסדרת מעמדו החוקי של הכפר קודם שיופעלו כלפיהם אמצעי אכיפה. לדבריה, "העדר ההחלטה, או לחילופין, מחדל הנובע ממדיניות הוועדה המקומית, אשר נמנעה מלדון בפניות העותרים לשינוי תכנית המתאר" הוא מציאות אשר "מנציחה את המצב בו העותרים הינם מפירי חוק שיש לנקוט כלפיהם אמצעי אכיפה". תושבים מדליית אל-כרמל זוכו מאשמת עבירות בנייה ללא היתר. השופט פיש קבע כי "אין לייחס לנאשמים - אשר עשו במשך השנים מאמצים לרצות מערכת תכנון שכלל אינה מקיימת הסדרי תכנון - אשם פלילי". גם בעניין צווי ההריסה שהוטלו על בני שבט אל-עוקבי, בלי שיינתנו להם פתרונות מגורים חלופיים, קבע השופט אקסלרד: "לא שוכנעתי כי בהתייחס למבנים שבפניי, מתקיים כיום אינטרס ציבורי אשר יצדיק הותרת צווי ההריסה על כנם".

|
מאמר מערכת: על מורכבות התהליך לשינוי חברתיסקירת פעילותנו בתקופה האחרונה, כפי שבאה לידי ביטוי בגיליון זה, מעלה שני היבטים של החתירה לשינוי חברתי בתחום התכנון וארגון המרחב. האחד מתייחס לאופיו הייחודי של המאבק לשינוי בתחום התכנון, והשני לנחיצותן של ריבוי אסטרטגיות כדי לקדמו, דבר שמתאפשר לא מעט בשל אופיו המיוחד של הדיאלוג בתחום זה בין החברה האזרחית לממסד. תכנית המתאר ירושלים 2000 פורסמה לפני כ-4 שנים; המאבק על פתיחת המרחב המסתגר בגבעת אנדרומדה החל לפני כשלוש שנים; צווי הריסה ניתנים ומופעלים לאורך שנים רבות, אף שמדובר במקרים רבים במרחבים לא מתוכננים והתושבים אינם יכולים להוציא היתר כדין. אלה מאבקים שמתמשכים לאורך שנים, ואופיים מזכיר לעתים שני מתגוששים שלומדים האחד את תכונות יריבו, ובכל "סיבוב" מנסים להציג להן מענה מתוחכם יותר. כך הגשנו לאחרונה הערות לתיקונים שנעשו בתכנית המתאר של ירושלים, בהן הראינו כי התיקונים לא נותנים מענה של ממש לצרכי התושבים, כיוון שהרשאת הבנייה הניתנת במסגרתם אינה ניתנת ליישום בשל התניות שמוצמדות אליה. כך גם הגשנו התנגדות לתכנית המתוקנת של מתחם אנדרומדה, בה הראינו שלמעט שער סגור, הבינוי המוצע עושה הכל כדי לשמר את המתחם מנותק, מסוגר ומתנכר לסביבתו. בתחום ההתייחסות להריסת הבתים, ייתכן ומתחילים לראות את האור שבקצה המנהרה. לאחר שנים רבות של מאבק כנגד הריסות בתים במתחמים שאין עבורם תכנון ואין אפשרות לקבל היתר בנייה כחוק, נראה שמערכת המשפט מתחילה להגיב ולעצור את הריסות הבתים. כך במקרה של הכפרים הלא מוכרים דהמש ואל-עוקבי, וכך אף בדליית אל כרמל. ההיבט השני, שבמידה רבה גם מתחייב מהראשון, הוא זה של מגוון הפעילויות הנדרש למימוש שינויים תכנוניים. הימשכותם של התהליכים ואופי הדיאלוג המתקיים בינינו לבין הממסד התכנוני, או לעתים היזמים, מאפשרים ומחייבים מעבר מאופן פעולה אחד למשנהו ושימוש בריבוי אסטרטגיות. כפי שניתן לראות בגיליון זה, אנו מקיימים לצד התנגדויות גם פעילות חינוכית ענפה: סדנאות לאנשי ממסד, שולחנות עגולים עם מתכננים, כנסי הסברה, וגם פועלים למען הגדלת המודעות והעמקת הידע בקרב קהילות שחסרות אותו בעזרת סדנאות תכנון ובעזרת הפצה של דפי מידע. ערב חג האביב אנו נדרשים ליצירתיות ולהתחדשות אך גם לאורך רוח ולנחישות. ערב חג החירות אנו נדרשים להביט סביבנו ולראות שהערכים בשמם ולשמם אנו נלחמים בביתנו פנימה, יאירו את דרכנו גם כאשר נרים את המבט לסביבתנו. אנו מאחלים לכל שותפינו וידידינו חג אביב שמח. 


|