| גליון מס' 10 ספטמבר 2007 |
|
פרויקט זכויות תכנון: אבו תלול - נייר עקרונות לתכנון הכפר
הכפר הבדואי אבו תלול הוכר לאחרונה ועומד בפני הליך תכנוני. במסגרת עבודה משותפת של נציגי המשפחות בכפר אבו תלול ומתכננים ואנשי מקצוע מ'במקום', גובש במשותף נייר עקרונות תכנוניים לכפר. נקודת המוצא של עקרונות אלה הוא המצב הקיים. המסמך מונה מספר עקרונות מנחים לאורם ראוי, רצוי ונכון לבצע את התכנון בכפר. נייר העקרונות נשלח לשורה של מקבלי החלטות, הרלבנטיים לתכנון היישוב. אנשי הכפר, בליווי 'במקום', מבקשים לקיים פגישות עם מקבלי ההחלטות כדי לוודא שהתושבים ישותפו בתהליך התכנון, החל משלביו הראשוניים. הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי. העמדות שבוטאו בפרסום זה  מידע נוסף כן למלון, לא למגדל ב-14 באוגוסט, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, פסק דין בסוגיית תכנית הבנייה של מלון ארבע-העונות במושבה הגרמנית בירושלים, בעקבות תביעה שהגיש בעל נכסים הסמוכים למתחם המלון המיועד. משמעות פסק הדין היא שהרחבת התכנית למגורים לא תתאפשר, ותוספת של 80 יחידות דיור ירדה מהפרק. נראה כי המבנה שהוגבל בממדיו ובשימושיו לא יחרוג מנוף סביבתו ולא יגרום לשינויים מהותיים בה. מידע נוסףפירוק חומה - שינוי כיוון? בעקבות החלטת בג"ץ, פורקה לראשונה חומה שנבנתה על ידי המדינה. בדצמבר האחרון, הורו שופטי בג"ץ למדינה לפרק את מעקה הביטחון בדרום הר חברון, אותו הגדיר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרון ברק, "אמצעי ביטחוני שאינו מידתי". בית המשפט קצב למדינה שישה חודשים לכך. מסגרת זמן זו פקעה במהלך חודש יולי מבלי שפורק המעקה. השופטים, תוך ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, הקצו 14 יום נוספים ליישום החלטת בית המשפט. בשבועות האחרונים התבשרנו כי המעקה, שגובהו היה 82 ס"מ ואורכו כ-41 ק"מ, אכן פורק. מידע נוסףחדשות...חדשות...חדשות... ניצחון בבג"ץ: תפורק גדר ההפרדה בבלעין בפסק דין שניתן בעתירתם של תושבי הכפר בלעין ב-4.9.07, בעניין תוואי גדר ההפרדה באדמות הכפר, הורו שופטי בג"ץ למדינה לפרק קטע באורך של 1.7 ק"מ ממזרח להתנחלות מודיעין עילית. בכך מעניקים השופטים גושפנקא משפטית לטענת 'במקום' ו'בצלם' (כפי שמוצגת במחקר "במסווה של ביטחון"), כי במקרים רבים נקבע תוואי הגדר על פי שיקולים של הרחבת התנחלויות, במסווה של ביטחון. השופטים ביקרו בחריפות את השיקולים לקביעת התוואי ופסקו כי "אין להסביר תוואי זה, אלא ברצון לכלול את החלק המזרחי של מתתיהו מזרח, ממערב לגדר". יתרה מזו, השופטים פסקו כי תוואי זה נחות מבחינה ביטחונית, וכי הוא "מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי". מידע נוסףתכנית לפיתוח חבל לכיש בימים אלה מקודמים מספר יישובים חדשים לצד הרחבה של יישובים קיימים בחבל לכיש. יוזמות דומות משנות ה-90 המאוחרות לפיתוח באזור זה נבלמו על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, משום שעמדו בסתירה לעקרונות של פיתוח בר קיימא. 'במקום', לצד גופים רבים אחרים, הגישה התנגדות לתכנית מתאר מקומית ליישוב חדש - "מרשם". במוקד ההתנגדות הוצג הטיעון, כי יש מקום לממש את פוטנציאל עתודות הקרקע הזמינות לפיתוח באזור זה, בטרם מקדמים נקודת יישוב חדשה, התובעת הקצאת משאבים ציבוריים גבוהים שמן הסתם נגרעים ממקומות אחרים. מידע נוסף |
מאמר המערכת פעילים בארגוני חברה אזרחית המחויבים לשינוי חברתי ולזכויות אדם תוהים לא אחת על הטעם שבעבודתם ועל מידת השפעתם על המערכת. גם לנו ב'במקום' יש מדי פעם הרהורים כאלה, ומתי אם לא בסופה של שנה? להלן כמה תשובות, חלקיות כמובן: מהלך מוצלח היה גיבוש מסמך העקרונות התכנוניים לכפר הבדואי אבו תלול. המסמך הוכן בתהליך עבודה משותף של צוות פעילים של 'במקום' והתושבים, אשר מבקשים להמשיך ולפעול למען שיפור תנאי חייהם ולהנגשת השירותים החיוניים להם. תהליך זה מציע דרך אפשרית לקידום תכנון הולם בכפרים הבדואים: לא העתקת דפוסים תכנוניים מתרבות ותנאי חיים אחרים, אלא למידה מעמיקה של התנאים הפיסיים והחברתיים ביישוב, כנקודת מוצא, ושיתוף התושבים ככוח מניע בתהליך התכנון. הצלחה נרשמה בבלימת הבנייה חסרת הרסן במושבה הגרמנית בירושלים. מהלך זה הובל על ידי תושבים וארגונים שהחליטו לקום ולומר די, עד כאן. והצליחו. וגולת הכותרת: המהלך המבורך של פירוק מעקה הבטון בדרום הר חברון שהקשה מרות על חיי הפלסטינים ואשר בינו לבין ביטחון לא היה דבר וחצי דבר; זאת, בעקבות החלטת בג"ץ בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, רבנים שומרי משפט ותושבי האזור הפלסטינים. החלטה מבורכת נוספת של בג"ץ בעתירה של תושבי הכפר בלעין הורתה על פירוק הגדר בבלעין. אנשי 'במקום' חשפו בעבר את הקשר ההדוק בין תוואי הגדר לתכניות ההרחבה של ההתנחלויות, וכך גם נחשפה על ידי 'במקום' הבנייה הבלתי חוקית במתתיהו מזרח. ברור היום שהשימוש במושג ביטחון בהקשר של הגדר היה, במקרים רבים, מסווה לאינטרסים זרים - פוליטיים או כלכליים, יעדים שאין עליהם הסכמה בישראל. בפתח השנה החדשה נאחל לכולנו כי נזכה לראות תכנון והסדרה של המרחב, המושתתים על ערכי שוויון וצדק חברתי. שנה טובה, רמדאן כרים.  מה חדש בעמותה בימים אלה רואה אור דוח העוסק בתת-הייצוג של האוכלוסייה הערבית במערכת התכנון. זהו דוח שני בסדרה של דוחות אשר בוחנים את ייצוג האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון. הדוחות נערכו על ידי 'במקום' וה'מרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', בתמיכת האיחוד האירופי ויוזמות קרן אברהם. הדוח מתמקד בגופי התכנון המקצועיים במשרד הפנים, בכל הקשור למצבת כוח אדם מקצועי ערבי. ממצאי הדוח חושפים כי במחוזות ירושלים וחיפה של משרד הפנים, בהם שיעור האוכלוסייה הערבית גבוה, אין אף לא עובד מקצועי אחד בלשכות התכנון המחוזיות, ובמחוז הצפון, בו עומד שיעור האוכלוסייה הערבית על למעלה מ-50%, ישנו עובד אחד בלבד מתוך 17 עובדים. עוד מלמד הדוח, כי גם בלשכות התכנון של משרדי הממשלה השונים, דוגמת משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד השיכון, יש תת-ייצוג של עובדים מקצועיים ערבים. מידע נוסף |
|
|
.jpg){kind=small}
