| גיליון מס' 11 דצמבר 2007 |
|
פרויקט זכויות תכנון: קמפיין ההכרה ופסילת התשדיר
במהלך החודש האחרון יצאנו בקמפיין פרסומי ותקשורתי רחב היקף, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי והמועצה לכפרים הלא מוכרים, הקורא להכרה בכפרים 'הלא מוכרים' בנגב. לאחר כשבועיים הופסקו תשדירי הקמפיין ברדיו על ידי רשות השידור, בטענה כי הוגשו תלונות על ידי מאזינים רבים, מה שמצביע, כביכול, על היות הנושא מצוי במחלוקת אידיאולוגית או פוליטית בציבור, ומכאן שיש להורידו או לתקנו. המודעות המשיכו להופיע בעיתונים ובאינטרנט כמתוכנן (לצפייה במודעות ולהאזנה לתשדיר שנפסל לחצו כאן). הפסקת התשדירים על ידי רשות השידור עוררה ביקורת ציבורית רחבה. הגשנו ערר לרשות השידור. במידה שהתשדיר לא יעלה בחזרה לשידור, אנו שוקלים פנייה לערכאות. הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי. העמדות שבוטאו בפרסום זה  מידע נוסף אור עקיבא: מסדנה להתנגדות במהלך 2006-2005, קיימנו סדנת זכויות תכנון באור עקיבא, בשיתוף עם תושבים מקבוצת 'מנהיגות צעירה'. במהלך הסדנה, פנינו לראש העיר במטרה ליצור ערוצים לשיתוף תושבים בתכנון ברמה המתארית והמפורטת, אך נדחינו על הסף. באוקטובר 2007, הופקדה תכנית למע"ר חדש במרכז העיר, המשתרעת על פני שטח של 405 דונם, וכוללת שישה מגדלי מגורים בני 26-23 קומות ומתחם מסחרי. בעקבות פניית התושבים אלינו, ולאחר שנלמדה התכנית על היבטיה השונים, החלטנו להגיש עם התושבים התנגדות לתכנית, אשר במתכונתה הנוכחית אינה מתחשבת באופיה של אור עקיבא ובצרכי תושביה. נראה כי ההתארגנות להגשת ההתנגדות השפיעה על מקבלי ההחלטות בעיר, ובפגישה שהתקיימה בין ראש העיר לקבוצת התושבים סוכם על צעדים לבחינת טענותיהם. מידע נוסףדאר אל חנון: בן 82 ועדיין 'לא מוכר' במהלך נובמבר 2007, הרסו רשויות המדינה את דרך הגישה לדאר אל חנון, כפר קטן בן 82 שנה בוואדי ערה, שעדיין לא הוכר על ידי מוסדות התכנון. דרך הגישה, אשר נסללה על ידי התושבים בעזרת פעילי 'תעאיוש', נועדה לאפשר מעבר אל מבני המגורים בימי החורף. בעקבות ההריסה, פנינו אל שר הפנים, מר מאיר שטרית, בבקשה חוזרת להכיר בכפר כשכונה של ערערה, דבר שהוסכם על ידי כל הנוגעים בדבר. יתרה מזו, שר הפנים הקודם המליץ על הכרה, אך בשל חילופי שרים הנושא לא קודם. בפנייתנו לשר הפנים הראינו כי אין מניעה תכנונית להכיר בכפר. קיבלנו תשובה שאינה מתייחסת לעיקרי טענותינו. אנו עדיין מנסים למצות ערוץ תקשורת זה. מידע נוסףישובים חדשים בחבל לכיש? במסגרת היוזמה למציאת פתרונות יישוב ודיור הולמים למפוני רצועת עזה, הוצעו מספר פתרונות של הרחבת יישובים קיימים והקמת חדשים במזרח חבל לכיש. באזור זה ישנן לא מעט עתודות קרקע מאושרות וזמינות לפיתוח, דבר המאפשר הצעת פתרונות ראויים במסגרת יישובים קיימים, המשוועים לתוספת אוכלוסייה. כאשר התברר כי הכוונה היא להתעלם מהקיים ולהקים נקודות יישוב חדשות, החלטנו, לצד גופים נוספים, להגיש התנגדויות במקרים אלה. באוגוסט 2007, הגשנו התנגדות ליישוב מוצע בשם מרשם, ולאחרונה הגשנו התנגדות ליישוב מוצע בשם חזן. אנו סבורים כי בטרם ניגשים להקמת נקודת יישוב חדשה, על הקצאת המשאבים הציבוריים הכרוכה בכך, יש למצות את פוטנציאל עתודות הקרקע הקיימות בחבל לכיש ובנגב בכלל. מידע נוסףפרסום חדש: "הכפרים הלא מוכרים בנגב: הכרה ושוויון זכויות" נייר המדיניות, ששימש כבסיס רעיוני לקמפיין הציבורי והתקשורתי לקידום ההכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב, יצא לאור לאחרונה. חלקו הראשון סוקר את התפתחות הכפרים לאורך השנים, מנתח את המדיניות שננקטה לגביהם, ומצביע על אפלייתם המתמשכת בהשוואה ליישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים. חלקו השני של הנייר מתווה עקרונות לתיקון האפליה התכנונית. המסמך קורא להסדיר, ברמה התכנונית, מציאות קיימת של יישובים בדואים - הכפרים הלא מוכרים - שתכנונם ספונטני, אך אפיוניהם עונים על קריטריונים תכנוניים מקובלים למתן מעמד של יישוב. מידע נוסף |
מאמר מערכת: "אבנר, ממה נבהלת?" מדוע נפסל התשדיר של 'במקום'? משום שהיה ממריד? קיצוני? מופרך? או שמא דווקא משום שהיה עובדתי, החזיר את "הבעיה" לגודלה הטבעי, ניער אותה ממחסומי ההפחדה והציג מדיניות תכנונית בעייתית ומפלה ביחס לאזרחים הבדואים בנגב. מאות אלפי אזרחים שמעו במשך שבועיים את התשדיר. עשרות אלפים נוספים ראו ושמעו אותו באינטרנט. האוכלוסייה הבדואית הרגישה, אולי לראשונה, סוף סוף "על המפה". ולפתע פתאום, על סמך תלונות של מספר אזרחים שלא אהבו את קריאתנו להפסיק להתעלם מעשרות אלפי בני אדם, אזרחי המדינה, הפך מסר בסיסי זה לנושא שבמחלוקת ונפסל. ממה נבהלו שם ברשות השידור? אולי דווקא ממאות אלפי אזרחים אשר הבינו שאי אפשר להמשיך במדיניות ההתעלמות והאפליה, ושהפתרון נמצא למעשה בהישג יד?! עלון זה מביא לפניכם מספר דוגמאות נוספות ל"בעיות" שפתרונן בהישג יד. המקרה המוזר של דאר אל חנון, שכמוהו כיישובים הבדואים - לא מוכר, לא מתוכנן ועל כן, על אף 82 שנותיו, נחשב "לא חוקי". הפתרון נמצא וגם אושר על ידי שר הפנים הקודם, המועצה המקומית והתושבים, אך מסיבות עלומות, גורמים במשרד הפנים מסרבים לקבלו. בחבל לכיש, לעומת זאת, מבקשים להקים יישובים חדשים, ללא התחשבות בסביבה, ללא התחשבות בחברה, תוך התעלמות מיישובים קיימים המשוועים לקהילות ולתושבים נוספים. נקודת האור מגיעה הפעם מאור עקיבא, שם, בהמשך לסדנת זכויות תכנון, התארגנו התושבים, החלו לשאול שאלות ולא נבהלו, ומקבלי ההחלטות נעצרו. ולבסוף - ירושלים המזרחית, בת חורגת, כאילו לא קיימת, כאילו היא חלק מן העיר המאוחדת. כאילו... ביום ראשון הקרוב, נקדיש ערב עיון לתכנון בעיר המזרחית ולהשלכותיו על האוכלוסייה. אנו שולחים גיליון זה בעיצומו של חג הקורבן המוסלמי, ערב חג המולד הנוצרי ובפתחה של השנה האזרחית החדשה. אנו מבקשים לברך את כל בני המקום הזה, אשר חולקים מרחב משותף וראויים למימוש זכויותיהם במסגרתו. חגים שמחים ושנה חדשה,  מה חדש בעמותה ערב עיון מאז הקמתה פועלת 'במקום' בירושלים המזרחית, במטרה לקדם מציאות בה נשמרות זכויות התכנון של התושבים. במסגרת ערב העיון, ננסה להבין כיצד התכנון העירוני מונע או מאפשר מימושן של זכויות אלה, וכיצד תושבים וגופים בעיר משפיעים על התכנון; מהן המגמות המסתמנות לתכנון ופיתוח בירושלים המזרחית, והאם אפשרי, או שמא הכרחי, לתכנן "מחוץ לקופסה" נוכח אפיוניה הייחודיים של המציאות התכנונית בעיר. בין הדוברים: אסף ויטמן, מ"מ ומשנה למנהל הרשות לפיתוח ירושלים; ד"ר ג'אד איסחאק, מנכ"ל המכון למחקר שימושי, אריג'; מתכננים ואדריכלים מן הממסד, האקדמיה, השוק הפרטי ו'במקום', אנשי תקשורת ותושבים. מידע נוסף |
|
|
.jpg){kind=small}
