 |
בתאריך 4/3/10 הוגש לבית המשפט העליון ערעור מטעמם של תושבי יפו, יהודים וערבים, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, 'במקום' ורבנים לזכויות האדם, במטרה לעצור את פרויקט הדיור הסלקטיבי, לדתיים לאומיים בלבד, שמקימה חברת "באמונה" בלב השכונה.
|
|
 |
"שוב מקדמים במוסדות התכנון תכנית, אשר מתעלמת מזכויותיה ומקיומה של האוכלוסייה הבדואית".
העמותות ותושבי הכפרים הנפגעים יציגו מחר (8/2/10) את התנגדותם לתכנית, שנועדה להסדיר את תוואי כביש 31 מצומת שוקת עד למבואות העיר ערד, אך פוגעת באדמות ובבתים של התושבים הבדואים החיים היום באזור.
|
|
|
במסמך, שהוכן לקראת דיון בוועדת חוק חוקה ומשפט בנושא אכיפת הבנייה בירושלים המזרחית, נכתב: "ההצהרות של גורמים ישראלים רשמיים בדבר תוכניות לבנייה עבור האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים המזרחית הינן, במרבית המקרים, מס שפתיים הנועד להדוף ביקורות מקומיות ובינלאומיות ו"להלבין" בנייה ישראלית דוגמת בית יהונתן של המתנחלים"
|
|
|
דו"ח חדש של 'במקום' ו'בצלם' חושף: ישראל הפקיעה עשרות אלפי דונמים כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, לבניית ההתנחלות ואזור תעשייה של העיר ירושלים.
|
|
|
ב 10.11.09 הוגשה עתירה משותפת ל'במקום', תושב ג'בל מוכבר והאגודה לזכויות האזרח, בה נדרש בית המשפט להורות על עיכוב המדיניות הבלתי חוקית של הריסות והליכי אכיפה נגד בנייה ללא היתר בירושלים המזרחית, עד להסדרה תכנונית ראויה לאזור. ב11 באפריל 2010 צפוי להתקיים דיון מקדמי בבית המשפט לעניינים מנהליים
|
|
|
תשעה ארגוני זכויות אדם, ובהם 'במקום', עתרו ב-7.1.09 לבג"צ בדרישה לעצור את קריסת מערכות המים והביוב ברצועת עזה, שנגרמה כתוצאה מקיצוץ שיטתי ועקבי באספקת הדלק הדרוש לשם ייצור חשמל ומהפעילות הצבאית האינטנסיבית. הארגונים דורשים כי שר הביטחון ידאג לאספקה ולהובלה של דלק, במיוחד לתחנת הכוח בעזה ולמערכות המים והביוב, וכן לתיקון מערכת החשמל, בייחוד קווי החשמל שהושבתו.
|
|
|
הודעה לעיתונות: תושבי ההתנחלות קדר שבמועצה האזורית גוש עציון מבקשים להצטרף אל תחום השיפוט של מעלה אדומים. ועדת חקירה לבחינת השינוי המבוקש מונתה לאחרונה. בהתנגדות שהגישה 'במקום' ב-31.7.08, נקבע כי צירוף ההתנחלויות וכל השטחים שביניהן נועד להרחבת מעלה אדומים, בין השאר על קרקעות פלסטיניות.
|
|
|
הודעה לעיתונות: תושבי ירושלים המזרחית, 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח עתרו ב-17.11.08 לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה להורות על ביטול עבודות התשתית המתוכננות בשכונה. העבודות המתוכננות יגרמו נזק בלתי הפיך למרקם החיים בשכונה ויפגעו באפשרות לפתח שירותים לתושבים.
|
|
|
כחלק מפרויקט זכויות תכנון לקחנו על עצמנו, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, לפעול לתיקון חוק התכנון והבנייה כך שיחייב ייצוג הולם במוסדות התכנון. במסגרת זו הפקנו, בשיתוף עם 'יוזמות קרן אברהם', דוח המציג את הכשלים במערכת התכנון ובהליך התכנוני, ככל שהדבר נוגע לחוסר השוויון במערכת בכלל, ולזכותו של הציבור הערבי בישראל לשוויון ולייצוג הולם בפרט. הדוח מציע דרכים לתיקון הכשלים שאובחנו.
|
|
|
נובמבר 2007:
נייר העמדה, המלווה את קמפיין ההכרה ביישובים הבדואים הלא מוכרים, מצביע על אפליה מתמשכת של יישובים בדואים לעומת יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים, וקורא לתכנון שוויוני שבא להסדיר ברמה התכנונית מציאות קיימת של כפרים בדואים שתכנונם ספונטני.
|
|
|
ספטמבר 2007:
הפיצוץ שאירע ברמת חובב ב-13.8.07 העלה לכותרות פעם נוספת את הדיון בסכנה הנשקפת מהמפעלים לתושבי הכפר הבדואי ואדי נעם הסמוך לאתר. בעקבותיו, חברה יחדיו קואליציה של תושבים וארגונים, ביניהם 'במקום', וחיברה את הדוח "חיים על הקצה".
|
|
|
אוגוסט 2006:
עמותת 'במקום' ו'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי' מבקשות מרה"מ להבטיח כי חלוקת המשאבים לשיקום הצפון לא תפלה את האוכלוסייה הערבית, וקוראות לו לנצל את ההזדמנות כדי לשקם את מערכת היחסים בין המדינה לבין האוכלוסייה הערבית בישראל.
|
|
|
מאי 2006:
תכנית המתאר ירושלים 2000, בוחנת את העיר מנקודת מבט כוללת וארוכת טווח. לכשתאושר, תהיה זו התכנית הראשונה לעיר על חלקיה המזרחי והמערבי, ומכאן חשיבותה. ביעדיה, כפי שנוסחו על-ידי עורכי התכנית: "שמירה על האיזון הדמוגרפי בעיר". 'במקום' בוחנת את המשמעות התכנונית של יעד זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכנון השכונות הערביות בירושלים המזרחית, ואת השלכותיה על חיי האוכלוסייה הערבית.
|
|
|
אפריל 2005:
עמותת 'במקום' זכתה בימים אלה למעמד של מתנגד ציבורי. מעמד זה מקנה את הזכות להתנגד לתכניות מתאר, על בסיס אינטרס ציבורי. שר הפנים, אופיר פינס-פז, אישר בחתימתו את המינוי. אנו שמחים על הזכות והאחריות.
|
|
|
אוגוסט 2004:
נייר עמדה שהוגש ע"י 'במקום' לועדת גדיש שמונתה כדי להמליץ על הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל.
|
|
|
השליטה במרחב, מאז קום המדינה עת הוקמו המועצות האזוריות, הייתה נחלתו של המגזר הכפרי על פני זה העירוני. בעוד מועצות אזוריות חולשות על שטחי קרקע נרחבים, מועצות מקומיות ועיריות מוגבלות בשטחיהן. ועדת הגבולות קיבלה מנדט להמליץ בדבר הגבולות המוניציפאליים של הרשויות המקומיות הנמצאות במרחב מטרופולין באר שבע. בעשותה כן, עליה לתת משקל מיוחד לשיקולים של זכויות אדם ולשיקולי צדק חלוקתי ושוויון הזדמנויות.
|
|
|
מרץ 2004:
מאבק הבדואים נגד תכנית הממשלה לנשלם מאדמתם צובר תאוצה:
לראשונה בהיסטוריה יוצאים האזרחים הבדואים, תושבי הכפרים הבלתי מוכרים, בקמפיין מחאה הקורא לממשלת ישראל לדבר עמם.
|
|
|
יולי 2003:
על שולחן הוועדה המשותפת לוועדות כספים - פנים ואיכות סביבה, מונחת המלצת שר הפנים לאיחודם של כ-82 רשויות מקומיות ויישובים. ספק רב אם יינתן במסגרתה מענה לצרכי ייעול השלטון המקומי. מה שנדרש הוא רפורמה אמיתית במפת השלטון המקומי בישראל - שינוי מבני שגם יתרום לייעול השלטון המקומי וגם יקדם עקרונות של שוויון הזדמנויות וצדק חלוקתי.
|
|
|
יוני 2003:
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בעת"מ 234/03 קבע: עתירת בני שבט אל-עוקבי בנושא שינוי היישוב הבדואי המתוכנן ליישוב "גבעות בר" תידון בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
|
|
|
נובמבר 2000: 'במקום', בשיתוף עם "שתיל" והשירות לעבודה קהילתית של משרד העבודה והרווחה, הגישה לוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית מסמך ובו הצעות לשיפור המסלול הקיים לקידום תכניות פינוי-בינוי, העשויות לתרום להצלחת הפרויקט באמצעות הגברת השקיפות בתהליך ושיתוף הציבור בו.
|
|
|
במדינת ישראל קיימת אפליה מתמשכת רבת שנים בכל הנוגע למימוש זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים, בכל הנוגע לתכנון ופיתוח ביישוביהם, לעומת היישובים במגזר היהודי. נייר העמדה מעלה מספר שאלות מפתח שיש לדון בהן, ברמה העקרונית, ומתוכן מוצע לגבש קווי מדיניות קונקרטיים, שניתן יהיה לפעול לקידומם.
|
|
|
קיים מיתאם מושלם, בכל הקשור לזכויות התכנון ביישובים הערביים, בין הגבולות המוניציפליים לבין האפליה התכנונית המהותית ממנה סובלים כל היישובים הערביים. אחד הפתרונות האפשריים קשור להסדר הקרקעות עם המושבים והקיבוצים, באמצעותו ניתן להחזיר ליישובים הערביים חלק מהאדמות שהופקעו מהם, וכן להגיע לאיזון מחודש של השטחים המוניציפליים בין היישובים הערביים לבין המועצות האזוריות, הערים והמצפים.
|
|
|
ינואר 2001:
הקמת יישובים חדשים אמורה לספק מענה לצרכי ביטחון, אך היא מחלישה באופן בלתי נמנע את היישובים הקיימים, ובעיקר את ערי הפיתוח ואת היישובים במגזר הערבי והבדואי.
|
|
|
להורדת תוכנת Adobe Acrobat Reader לחץ כאן
|
