תושבי ההתנחלות קדר שבמועצה האזורית גוש עציון מבקשים להצטרף אל תחום השיפוט של מעלה אדומים:

עמותת 'במקום': "זהו ניסיון בוטה להשפיע
על תוואי מכשול ההפרדה לפני הכרעת בג"ץ"

ועדת חקירה לבחינת השינוי המבוקש מונתה לאחרונה. בהתנגדות שהגישה 'במקום' ב-31.7.08 נקבע כי צירוף ההתנחלויות וכל השטחים שביניהן נועד להרחבת מעלה אדומים, בין השאר על קרקעות פלסטיניות.

משרד הפנים מינה לאחרונה ועדת חקירה לבחינת בקשתם של תושבי התנחלות קדר, הכלולה במועצה האזורית גוש עציון, לצרף את יישובם אל תחום השיפוט של עיריית מעלה אדומים. מהתנגדות שהגישה עמותת 'במקום - מתכננים למען זכויות תכנון' לוועדת החקירה, עולה כי חלק מהשטחים שבין קדר למעלה אדומים הם ככל הנראה אדמות פרטיות פלסטיניות (לעיון בהתנגדות ראו למטה קובץ להורדה). על פי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (מס' 783), לא ניתן לכלול בתוך תחום השיפוט של התנחלות קרקע פרטית פלסטינית. לפיכך, כל צירוף שטחים אלו לתחום השיפוט של מעלה אדומים יהיה בלתי חוקי. במידה ותורחב מעלה אדומים ותכלול את אדמות המדינה מדרום לה, תיווצרנה מובלעות פלסטיניות ללא כל אפשרות לבנייה ופיתוח במסגרתן.

פרוטוקול מדיוני ועדת החקירה חושף את המניע האמיתי מאחורי הניסיון לשנות את תחום השיפוט של מעלה אדומים. ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, אמר את הדברים הבאים: "אנחנו רוצים לבנות עד אליכם, כדי שאם חלילה יבוא איזה זמן של התנתקויות ודברים כאלה אז רצף בנייה הוא זה שיקבע, לא 240 משפחות". מנכ"ל עיריית מעלה אדומים, אלי הרניר מצוטט באומרו: "אם קדר הופכת להיות רובע של מעלה אדומים, על כל המשתמע מכך, היא חייבת להיות יחד עם מעלה אדומים בתחום הגדר... אבל צריך להכריע וכך להציג בפני בג"ץ".

הרציונל התכנוני עליו הסתמכה הבקשה לצרף את היישוב קדר לעיריית מעלה אדומים, היא תכנית האב למעלה אדומים, הנמצאת כעת בעריכה. מכיוון שתכנית אב איננה מסמך סטטוטורי, היא לא נדרשת לעבור הליך התנגדויות בטרם אישורה. התבססות על תכנית אב לקביעת גבולות מוניציפליים עוקפת בפועל את ההליך התכנוני, המחייב הפקדה ומתן הזדמנות להתנגד. זאת ועוד, מכיוון שההודעה בדבר מינויה של ועדת החקירה פורסמה אך ורק בעיתונות הישראלית בעברית, נשללה מראש מתושבי האזור הפלסטינים הזכות להתנגד.

תכנית האב כוללת שטחים עצומים מעבר לתחום השיפוט הנוכחי של מעלה אדומים ומעבר למרחב התכנון המוכרז שלה. בין היתר, מציעה התכנית הוספה של כ-16,500 דונם, רובם באזור שבין קדר לבין מעלה אדומים. כבר היום, עוד לפני התוספת, גדול תחום השיפוט המוכרז של מעלה אדומים פי-7 משטחה של שכונת פסגת זאב שבירושלים, למרות שבפסגת זאב חיים קרוב ל-40,000 תושבים, ובמעלה אדומים רק 32,000.

הטענה, לפיה המרחק של התנחלות קדר מהמועצה האזורית גוש עציון והקושי של המועצה לספק לקדר את השירותים המוניציפליים, אינה מהווה הצדקה לצירופה למעלה אדומים. מועצות אזוריות בגדה המערבית, מעצם הגדרתן, הן רשויות מוניציפליות ששטחי השיפוט שלהן אינם רציפים. את הקשיים הטכניים בהספקת השירותים ניתן לפתור בדרכים אחרות.

אדריכלית אפרת כהן בר מעמותת 'במקום': "במסווה של שיקולים מוניציפליים ותכנוניים, נעשה ניסיון בוטה להשפיע על עבודתו וסמכותו של בית המשפט העליון. יש כאן יוזמה לקבוע עובדות בשטח, לפני שתוואי המכשול במעלה אדומים מוכרע בבג"ץ. מן הראוי שוועדת החקירה תשהה את דיוניה עד שיינתן פסק דין בנושא".