 |
לאור הרפורמה מרחיקת הלכת בתחום התכנון והבנייה בישראל המתגבשת במשרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם צוות 'במקום' נייר עמדה בנושא. בתאריך 8/12/2009 התקיים מפגש בין נציגים מ'במקום' ואודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, בו הוצגו בפניו עיקרי נייר העמדה.
|
|
 |
דו"ח חדש של 'במקום' ו'בצלם' חושף: טרם הקמתה הוחלט: מעלה אדומים תחובר לירושלים. מסמכים שנחשפו לאחרונה מגלים: ישראל הפקיעה עשרות אלפי דונמים כבר בשנות ה-70 לבניית ההתנחלות ואיזור תעשייה של העיר ירושלים.
|
|
|
|
|
|
ב 10.11.09 הוגשה עתירה משותפת ל'במקום', תושב ג'בל מוכבר והאגודה לזכויות האזרח, בה נדרש בית המשפט להורות על עיכוב המדיניות הבלתי חוקית של הריסות והליכי אכיפה נגד בנייה ללא היתר בירושלים המזרחית, עד להסדרה תכנונית ראויה לאזור. ב11 באפריל 2010 צפוי להתקיים דיון מקדמי בבית המשפט לעניינים מנהליים
|
|
|
ב-29.6.09 הגישה 'במקום' התנגדות לתכנית מתאר מפורטת להרחבת שטחי יער באזור גבעות גורל, בתחום המועצה האזורית בני שמעון שבנגב. התכנית חורגת מהוראות תמ"א/22, מתעלמת מיישוב בדואי לא מוכר בתחומה, חוסמת את האפשרות להכרה בו ולצירופו לתחום השיפוט של לקיה, ובתוך כך סותרת את המלצות ועדת גולדברג.
|
|
|
לאחר כשנתיים של לימוד נושא מצוקת הדיור ביפו על כל היבטיו ומורכבותו בעזרת פעילי הוועדה העממית היפואית להגנה על הזכות לאדמה ולדיור, הפיק צוות פעילים של 'במקום', בשיתוף עם המעבדה לתכנון עם קהילה של הטכניון, נייר עמדה שיצא לאור באפריל 2009.
|
|
|
תכנית מתאר מיוחדת לכפר א-תוואני שבדרום הר חברון מציעה להגדיל את שטח הפיתוח של הכפר בכ-22 דונם. 'במקום', בשם מועצת הכפר ושתיים מתושבותיו, הגישה התנגדות לתכנית בפברואר 2009, בטענה שהתכנית המופקדת לוקה בכשלים מהותיים, וכתוצאה מכך אינה מספקת פתרון תכנוני נאות לצרכים של תושבי הכפר.
|
|
|
תשעה ארגוני זכויות אדם, ובהם 'במקום', עתרו ב-7.1.09 לבג"צ בדרישה לעצור את קריסת מערכות המים והביוב ברצועת עזה, שנגרמה כתוצאה מקיצוץ שיטתי ועקבי באספקת הדלק הדרוש לשם ייצור חשמל ומהפעילות הצבאית האינטנסיבית. הארגונים דורשים כי שר הביטחון ידאג לאספקה ולהובלה של דלק, במיוחד לתחנת הכוח בעזה ולמערכות המים והביוב, וכן לתיקון מערכת החשמל, בייחוד קווי החשמל שהושבתו.
|
|
|
במכתב לפיקוד העורף דורשת 'במקום' לספק מיגוניות לבדואים שיישוביהם מצויים בקו האש, כמו תל שבע, לקייה, רהט ומספר כפרים לא מוכרים, שכן אוכלוסייה זו היא הפגיעה ביותר בין תושבי הנגב, ובתיה אינם ממוגנים.
|
|
|
תושבי ג'בל מוכבר ערב א-סוואחרה מעוניינים לשמור על החוק, לבנות את בתיהם בהיתר ולפתח את שכונתם מבלי להידרש לבתי המשפט ולהוצאות כספיות הכרוכות בכך. לשם כך יש צורך דחוף בתכנון השכונה מחדש באופן שיתיר בנייה ויאפשר פיתוח. כדי לקדם את התכנון בשכונה, ערכה 'במקום', בשיתוף עם נציגים מהשכונה, סקר תכנון במהלך 2007 ו-2008.
|
|
|
הודעה לעיתונות: תושבי ירושלים המזרחית, 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח עתרו ב-17.11.08 לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה להורות על ביטול עבודות התשתית המתוכננות בשכונה. העבודות המתוכננות יגרמו נזק בלתי הפיך למרקם החיים בשכונה ויפגעו באפשרות לפתח שירותים לתושבים.
|
|
|
הודעה לעיתונות: תושבי ההתנחלות קדר שבמועצה האזורית גוש עציון מבקשים להצטרף אל תחום השיפוט של מעלה אדומים. ועדת חקירה לבחינת השינוי המבוקש מונתה לאחרונה. בהתנגדות שהגישה 'במקום' ב-31.7.08, נקבע כי צירוף ההתנחלויות וכל השטחים שביניהן נועד להרחבת מעלה אדומים, בין השאר על קרקעות פלסטיניות.
|
|
|
אוגוסט 2008: בשנים 2006-2000 הרסו הרשויות הישראליות כ-40 בתים בשכונת ג'בל מוכבר ערב א-סוואחרה שבירושלים המזרחית, שנבנו ללא היתר בנייה או בניגוד לו. תושבי השכונה המעוניינים לקבל היתרי בנייה כדי לבנות את בתיהם, אינם יכולים להשיגם בגלל תכניות המתאר הבעייתיות החלות בשכונה. דף המידע בערבית, שהופץ בין תושבי השכונה, מסביר מושגים נפוצים בתחום התכנון והבנייה.
|
|
|
הדוח, שיצא לאור ביוני 2008, מתאר את המציאות התכנונית בשטח C, וחושף את הכלים התכנוניים שבהם נוקטת ישראל כדי לצמצם במידת האפשר את הגידול באוכלוסייה הפלסטינית באזור, המקיף כ-60% מאדמות הגדה המערבית.
|
|
|
מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C
|
|
|
יוני 2008: תכנית 109/02/28 נועדה להקים את היישוב מולדה, במטרה להסדיר את ההתיישבות הבדואית של "פזורת אל-עטרש ואל-הואשלה הצפוניים", המתגוררת מדרום לכביש 31, במרחב שבין היישובים חורה וכסייפה. למרות המאמץ שהושקע בעריכת התכנית ובמתן פתרון התיישבותי הולם למשפחות השונות המתגוררות באזור, הותירה התכנית חלק משבט אל-הואשלה ללא מענה תכנוני, בעוד יתר בני השבט זוכים להכרה ולהסדרה.
|
|
|
אפריל 2008: במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית המבאר מונחי יסוד בתכנון לקהל הרחב, שאינו בקיא ברזי המקצוע. דף המידע מספק כלים להתמודדות ראשונית עם קריאה והבנה של תכניות, המעצבות את המרחב ומשפיעות במידה רבה על איכות חייו של כל תושב. מהי תכנית מתאר, מהו קו בניין ואיך מחושב היטל ההשבחה הן חלק מהשאלות שדף המידע נותן להן מענה.
|
|
|
אפריל 2008: חוק התכנון והבנייה אינו מחייב עדיין את שיתוף הציבור בהליך התכנוני עצמו, אבל משהושלמה תכנית והופקדה, מאפשר החוק לכל אדם שמרגיש עצמו נפגע מן התכנית, להגיש לה התנגדות. במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית המתאר צעד אחר צעד כיצד מכינים התנגדות, למי מגישים אותה ומה ניתן לעשות במקרה שהיא נדחית.
|
|
|
אפריל 2008: במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית ובו עובדות מהותיות שכדאי לדעת על הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. דף המידע כולל גם מפה המשרטטת את מערך הכפרים ומיקומם.
|
|
|
כחלק מפרויקט זכויות תכנון, הוצאנו לאור במרץ 2008, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, נייר מדיניות בנושא מעורבות הציבור בהליכי התכנון בישראל. מטרתו של נייר המדיניות היא להציע דרכים לשיפור והרחבה של המסגרות והכלים הקיימים בישראל, על מנת לאפשר השתתפות איכותית ואפקטיבית יותר של הציבור בהליכי התכנון.
|
|
|
במציאות המשפטית והתכנונית של היום, לתושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב אין כל אפשרות לקבל היתרי בנייה. מלבד מקרים חריגים, אין תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות שניתן לקבל מכוחן היתרים. התוצאה היא בנייה ללא היתר וחיים בצל האיום התמידי של הריסות בתים. בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית בנושא דרכי ההתמודדות עם צווי ההריסה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
|
|
|
עמותת 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח משיקות היום דף מידע בערבית ובעברית בנושא צווי ההריסה בכפרים הלא מוכרים בנגב, ודרכי ההתמודדות עימם.
במציאות המשפטית והתכנונית כיום, אין לתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב אפשרות לקבל היתרי בנייה. חוץ ממקרים בודדים, אין לכפרים תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות שניתן לקבל מכוחן היתרים. התוצאה היא בנייה ללא היתר וחיים בצל האיום התמידי של הריסת הבית.
|
|
|
פברואר 2008: 'במקום' פעילה ומעורבת מאז הקמתה בסוגיות תכנוניות רבות הקשורות במאבקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב. במהלך השנים לקחה העמותה חלק בתהליכים שונים של שיתוף והשתתפות האוכלוסייה המקומית בתכנון המרחב. פרסום זה מתבסס על הניסיון המצטבר של פעילי העמותה בפעילותם בנגב, ועל סדרת דיונים שנערכו לקראת הפקתו יחד עם מומחים להיבטים שונים של שיתוף ציבור בכלל, ובקרב הבדואים בפרט.
|
|
|
ב-29.11.07 הופקדה להתנגדויות תמ"א 56, תכנית מתאר איזורית שמטרתה להסדיר את הקמתם של מתקני שידור קטנים וזעירים (בעיקר אנטנות סלולריות) בשטח C, המקיף כ-60% מהגדה המערבית. בינואר 2008 הגישה 'במקום' התנגדות לתכנית זו, המעמיקה את האפליה התכנונית הקיימת ממילא נגד האוכלוסייה הפלסטינית.
|
|
|
ההחלטה להקים נקודת יישוב כפרית חדשה בחבל לכיש בשם חזן, נבעה מהרצון לספק פתרונות דיור לחלק מהתושבים שפונו מחבל עזה ב-2005, במסגרת תכנית ההתנתקות. 'במקום' הגישה בדצמבר 2007 התנגדות לקידום נקודת היישוב, בטענה שאין הצדקה תכנונית להקים יישוב חדש באזור, מאחר שקיימים פתרונות יישוב רבים בחבל לכיש בפרט, ובאזור הדרום בכלל. מוטב להפנות את המשאבים לחיזוק היישובים הקיימים בחבל, או לחיזוק עיירות הפיתוח בדרום.
|
|
|
במהלך אוקטובר 2007 הופקדה להתנגדויות תכנית למע"ר חדש באור עקיבא, המשתרעת על פני שטח של 405 דונם, וכוללת יותר מ-550 יחידות דיור בשישה מגדלים בני 23 עד 26 קומות, ומתחם מסחרי ובו 30,000 מ"ר. תושבים שהשתתפו בסדנה בשיתוף עם 'במקום', ניסו להיות מעורבים בתהליך התכנון של המע"ר, אולם הפניות נענו בשלילה על ידי העירייה.
|
|
|
2007: במסגרת פרויקט זכויות התכנון והדיור של תושבי ירושלים המזרחית, תגיש האגודה לזכויות האזרח עתירה משפטית, אשר תתבסס על חוות דעת תכנונית שנכתבה ב'במקום' במהלך 2007. חוות הדעת מתמקדת בשכונה אחת, ג'בל מוכבר ערב א-סוואחרה, ובוחנת לעומק את הכשלים, המגבלות והבעיות התכנוניות בה, שהביאו את התושבים לבנות את בתיהם ללא היתרי בנייה ולהסתכן בהריסתם.
|
|
|
כחלק מפרויקט זכויות תכנון לקחנו על עצמנו, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, לפעול לתיקון חוק התכנון והבנייה כך שיחייב ייצוג הולם במוסדות התכנון. במסגרת זו הפקנו, בשיתוף עם 'יוזמות קרן אברהם', דוח המציג את הכשלים במערכת התכנון ובהליך התכנוני, ככל שהדבר נוגע לחוסר השוויון במערכת בכלל, ולזכותו של הציבור הערבי בישראל לשוויון ולייצוג הולם בפרט. הדוח מציע דרכים לתיקון הכשלים שאובחנו.
|
|
|
נובמבר 2007:
נייר העמדה, המלווה את קמפיין ההכרה ביישובים הבדואים הלא מוכרים, מצביע על אפליה מתמשכת של יישובים בדואים לעומת יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים, וקורא לתכנון שוויוני שבא להסדיר ברמה התכנונית מציאות קיימת של כפרים בדואים שתכנונם ספונטני.
|
|
|
נייר עמדה ונייר רקע
|
|
|
ספטמבר 2007:
הפיצוץ שאירע ברמת חובב ב-13.8.07 העלה לכותרות פעם נוספת את הדיון בסכנה הנשקפת מהמפעלים לתושבי הכפר הבדואי ואדי נעם הסמוך לאתר. בעקבותיו, חברה יחדיו קואליציה של תושבים וארגונים, ביניהם 'במקום', וחיברה את הדוח "חיים על הקצה".
|
|
|
יולי 2007:
הכפר הבדואי אבו תלול הוכר לאחרונה ועומד בפני הליך תכנוני. במסגרת עבודה משותפת של נציגי המשפחות בכפר אבו תלול ומתכננים ואנשי מקצוע מ'במקום', גובש במשותף נייר עקרונות תכנוניים לכפר.
|
|
|
אסופת מאמרים מתוך כנס בינלאומי שנערך על ידי 'במקום', בשיתוף המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, בסוף אפריל 2007, לרגל תום שנה לפרויקט זכויות תכנון. הכנס בן היומיים התקיים בתל אביב וביפו, ועסק באופי הפעילות של ארגוני חברה אזרחית, שמטרתם קידום זכויות אדם במרחב, לנוכח הממסד.
|
|
|
הדוח מפרט את פעילות 'במקום' בשנת 2007 בתחומי תכנון וקהילה, פעילות חינוכית ופעילות ציבורית.
|
|
|
2005:
הכשלים והפגמים הערכיים והמערכתיים בתחום התכנון והמציאות הקשה שנוצרת בעטיים הם שהולידו את הצורך לבחון מחדש את מערכת היחסים ואת השיח בין מערכות התכנון לבין 'צרכניהן', והובילו את 'במקום' לחבר דוח מקיף שייוחד רובו ככולו לנושא זכויות התכנון. הדוח מנסה להגדיר זכויות תכנון בפעם הראשונה בישראל, לבחון את זיקתן המשפטית לזכויות האדם ולדין בישראל ולסקור ולנתח את יישומן או הפרתן של זכויות אלו.
|
|
|
זכויות תכנון בישראל - הגדרתן ומעמדן
|
.jpg)
|
|
המסגרת היישומית
|
.jpg)
|
|
המסגרת היישומית
|
.jpg)
|
|
|
.jpg)
|
|
|
.jpg)
|
|
|
.jpg)
|
|
אוקטובר 2006:
דוח חדש של 'במקום', "בין גדרות - המובלעות שיצר מכשול ההפרדה", בוחן לראשונה את השלכות מכשול ההפרדה על האוכלוסייה הפלסטינית במובלעות, ומתריע: "יכולתם של עשרות היישובים הפלסטינים הכלואים במובלעות להמשיך ולהתקיים לאורך זמן מוטלת בספק". הדוח מראה כי תוואי מכשול ההפרדה, גם לאחר פסיקות בג"צ, מוכתב על ידי מיקומן של התנחלויות ותכניות הרחבתן, תוך סטייה ברורה משיקולים שנתפשים כביטחוניים.
|
|
|
בין גדרות - חלק ב'
|
|
|
אוקטובר 2006:
במסגרת עבודתה האינטנסיבית בנגב, מנסה 'במקום' לצד הגשת התנגדויות גם להשפיע על מהלכים תכנוניים בעודם באיבם, כמו גם על מדיניות תכנונית כוללת.
|
|
|
אסופת דברים מתוך סדרת המפגשים "איזה מין מרחב?" שנערכה על ידי 'במקום' בשיתוף עם קרן היינריך בל ומכון ון-ליר בירושלים, בין אוקטובר 2004 לפברואר 2005.
|
|
|
אוגוסט 2006:
עמותת 'במקום' ו'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי' מבקשות מרה"מ להבטיח כי חלוקת המשאבים לשיקום הצפון לא תפלה את האוכלוסייה הערבית, וקוראות לו לנצל את ההזדמנות כדי לשקם את מערכת היחסים בין המדינה לבין האוכלוסייה הערבית בישראל.
|
|
|
מאי 2006:
תכנית המתאר ירושלים 2000, בוחנת את העיר מנקודת מבט כוללת וארוכת טווח. לכשתאושר, תהיה זו התכנית הראשונה לעיר על חלקיה המזרחי והמערבי, ומכאן חשיבותה. ביעדיה, כפי שנוסחו על-ידי עורכי התכנית: "שמירה על האיזון הדמוגרפי בעיר". 'במקום' בוחנת את המשמעות התכנונית של יעד זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכנון השכונות הערביות בירושלים המזרחית, ואת השלכותיה על חיי האוכלוסייה הערבית.
|
|
|
דוח משותף עם עמותת 'בצלם' מראה כי במקרים רבים, שיקולים של הרחבת התנחלויות, לעתים אף בניגוד לאינטרסים ביטחוניים, עמדו בבסיס קביעת התוואי. חשיפת ההיבטים התכנוניים של מכשול ההפרדה מראה כי מתבצע ארגון מחדש של המרחב, תוך ניסיון להעביר דה פקטו שטחים מבעלות אחת לבעלות אחרת. מתברר כי במסווה של ביטחון נקבע מהלך תכנוני ללא פיקוח ציבורי ותוך פגיעה אנושה במרקם החיים ובזכויות האדם של קהילות פלסטיניות רבות.
|
|
|
אפריל 2005:
עמותת 'במקום' זכתה בימים אלה למעמד של מתנגד ציבורי. מעמד זה מקנה את הזכות להתנגד לתכניות מתאר, על בסיס אינטרס ציבורי. שר הפנים, אופיר פינס-פז, אישר בחתימתו את המינוי. אנו שמחים על הזכות והאחריות.
|
|
|
2004: דו"ח שהוכן ע"י 'במקום' ו'עיר שלם ירושלים' קורא לעיריית ירושלים להימנע מהמשך הריסת בתים במזרח העיר. הדו"ח קובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום: לתושבים רבים אין כיום כל אפשרות לקבל היתר בנייה, ולבנות את ביתם על פי חוק, והתוצאה היא בנייה מסיבית ללא היתר.
|
|
|
דו"ח מלכוד תכנוני, הקובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום, הוגש לעיריית ירושלים לפני פרסומו הסופי. סמוך לפרסום הדו"ח העבירה עיריית ירושלים את תגובתה ל'במקום'.
|
|
|
אוגוסט 2004:
נייר עמדה שהוגש ע"י 'במקום' לועדת גדיש שמונתה כדי להמליץ על הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל.
|
|
|
יוני 2004:
ערים מעורבות הן תופעה גאוגרפית-חברתית ייחודית, שבבסיסה חיים משותפים של אוכלוסיות בעלות זהויות לאומיות שונות. ארגון שתי"ל, יחד עם 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', ו'במקום - מתכננים למען זכויות תכנון', שיתפו פעולה בעריכת סקר תכנוני בשכונות הערביות והמעורבות בעיר רמלה, במטרה לסייע לוועדי שכונות ולפעילים חברתיים ברמלה לגבש עמדה בתחומי תכנון שונים.
|
|
|
מרץ 2004:
בתקופה האחרונה ובימים אלה ממש, הולכים ומשתנים פני השטח בישראל - גדרות וחומות נבנות באזורים שונים כשמטרתן ניתוק והפרדה. תשומת הלב הציבורית, בישראל ומחוצה לה, מתמקדת במערכת גדרות ההפרדה בגדה המערבית. בנייר עמדה זה מבקשות יעל פדן, אדריכלית, ושולי הרטמן, אנתרופולוגית, להפנות את תשומת הלב לגדרות ולחומות המוקמות במהירות גם בתחומי הקו הירוק.
|
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 18 ביוני 2003. ארבעה חלקים
|
.jpg)
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' בשיתוף הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, 16 בדצמבר 2001.
|
|
|
יולי 2003:
על שולחן הוועדה המשותפת לוועדות כספים - פנים ואיכות סביבה, מונחת המלצת שר הפנים לאיחודם של כ-82 רשויות מקומיות ויישובים. ספק רב אם יינתן במסגרתה מענה לצרכי ייעול השלטון המקומי. מה שנדרש הוא רפורמה אמיתית במפת השלטון המקומי בישראל - שינוי מבני שגם יתרום לייעול השלטון המקומי וגם יקדם עקרונות של שוויון הזדמנויות וצדק חלוקתי.
|
|
|
|
|
|
יוני 2003:
הרצאתו של שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, בנושא תכנון במזרח ירושלים ובגדה המערבית ככלי פוליטי לשליטה על המרחב.
|
|
|
המאמר, מאת שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, ושולי הרטמן, אנתרופולוגית, פורסם בדוח עמותת סיכוי 2003-2002, שיצא לאור ביולי 2003.
|
|
|
נובמבר 2002:
הרצאתו של שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, בנושא תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי לניכוס המרחב.
|
|
|
ינואר 2001:
הקמת יישובים חדשים אמורה לספק מענה לצרכי ביטחון, אך היא מחלישה באופן בלתי נמנע את היישובים הקיימים, ובעיקר את ערי הפיתוח ואת היישובים במגזר הערבי והבדואי.
|
|
|
נובמבר 2000: 'במקום', בשיתוף עם "שתיל" והשירות לעבודה קהילתית של משרד העבודה והרווחה, הגישה לוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית מסמך ובו הצעות לשיפור המסלול הקיים לקידום תכניות פינוי-בינוי, העשויות לתרום להצלחת הפרויקט באמצעות הגברת השקיפות בתהליך ושיתוף הציבור בו.
|
|
|
במדינת ישראל קיימת אפליה מתמשכת רבת שנים בכל הנוגע למימוש זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים, בכל הנוגע לתכנון ופיתוח ביישוביהם, לעומת היישובים במגזר היהודי. נייר העמדה מעלה מספר שאלות מפתח שיש לדון בהן, ברמה העקרונית, ומתוכן מוצע לגבש קווי מדיניות קונקרטיים, שניתן יהיה לפעול לקידומם.
|
|
|
הצעת עקרונות לחקיקה
|
|
|
חוברת המתארת סדנת זכויות תכנון שנערכה בקאסר אל סר, כפר בדואי לא מוכר בנגב, בשנים 2001 - 2002. בחמישה חלקים
|
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' בשיתוף הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, 16 בדצמבר 2001
|
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום', שנערך במרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר במשכנות שאננים, ירושלים, 3 ביולי 2002
|
|
|
קיים מיתאם מושלם, בכל הקשור לזכויות התכנון ביישובים הערביים, בין הגבולות המוניציפליים לבין האפליה התכנונית המהותית ממנה סובלים כל היישובים הערביים. אחד הפתרונות האפשריים קשור להסדר הקרקעות עם המושבים והקיבוצים, באמצעותו ניתן להחזיר ליישובים הערביים חלק מהאדמות שהופקעו מהם, וכן להגיע לאיזון מחודש של השטחים המוניציפליים בין היישובים הערביים לבין המועצות האזוריות, הערים והמצפים.
|
|
|
אסופת דברים מתוך כנס ההקמה של 'במקום', שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 29 במארס 2001
|
|
|
להורדת תוכנת Adobe Acrobat Reader לחץ כאן
|
