 |
לקראת דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא "היעדר האכיפה בתחום הפלישה והבנייה בירושלים, הגישו 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח את עמדתן לוועדה.
|
|
 |
בדוח זה חושפת 'במקום' את התהליך שבו תכנונם של גנים לאומיים בירושלים המזרחית והכרזתם, הופך למנגנון בידי המדינה לשמירה על הקרקע לצרכי לאום, על חשבון התושבים הפלסטינים.
|
|
 |
בימים אלה מתנהל מאבק בין שרי הממשלה בעניין הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה. זאת, בהמשך להמלצות דו"ח ועדת טרכטנברג והחלטת הממשלה לחוקק חוק לדיור בר השגה בהקדם ולהוציא מכרזים של קרקעות ממ"י לבניית פרויקטים לדיור בר השגה. ויכוח זה מעכב למעשה את קידום החקיקה והוצאת המכרזים.
|
|
 |
אופן חלוקת משאבי הקרקע ומדיניות התכנון קובעים במידה רבה תנאי חיים ומרחב הזדמנויות לאוכלוסיות וקהילות שונות. תכנון חברתי מעמיד את האדם והקהילה במרכז, הוא מבוסס על ומותאם לצורכיהם החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והסביבתיים.
|
|
 |
הקואליציה לדיור בר השגה, שאנחנו חברים בה, הוציאה דף נתונים בנוגע למציאות הדיור העגומה בישראל בשנת 2011
|
|
 |
כארגון הפועל זה למעלה מעשר שנים למען חלוקה שוויונית של המשאבים במרחב ולתכנון ראוי לכל קבוצות האוכלוסייה, 'במקום' תומכת ושותפה למחאה החברתית ורואה בה הזדמנות מהמעלה הראשונה לשינוי השיח וסדרי העדיפויות של הממשלה, בכלל, ובתחום הדיור, בפרט.
|
|
 |
ד"ר ארז צפדיה נענה לשתי הזמנות לשוחח בענייני המחאה: האחת, במאהל בבאר שבע, ב- 21.7.2011 - השבוע הראשון של המחאה. השנייה, במאהל באופקים, ב- 2.8.2011.
|
|
 |
המפגש היה חוויה מכוננת של שיח, קשב ומפגש אזרחיים, צומת של למידה ופיתוח רעיונות. הישיבה של אנשים זרים במרחב הציבורי והשיחה על חוויות ומטרות אישיות ומשותפות עוררה מחשבות עמוקות על הפוטנציאל והחשיבות של המרחב הציבורי, במובן העמוק של ה'אגורה' הפתוחה לכל (תודה ללואיז על ההבחנה בין אגורה לפוליס). היתה הרגשה שהחלפת ידע היא כלי רב ערך למאבק ארוך טווח ואפקטיבי לשינוי חברתי.
|
|
 |
רשמיה של אדר' שרי קרוניש משיחה/הרצאה שקיימה במאהל בקרית יובל בירושלים בנושא דיור בהישג יד
|
|
 |
מדיניות הדיור תקבע איך תראה החברה שלנו. האם נהיה חברה מקוטבת, או חברה שוויונית. ללא ראייה חברתית בתחום הדיור - במקום תמהיל חברתי מגוון נקבל חברה מפולגת ומקוטבת. זה מתכון למשבר חברתי עמוק, שכן הפערים בין מרכז לפריפריה, בין ערים שונות ובין שכונות ילכו ויגדלו. מה ראוי לעשות?
|
|
 |
28 ארגוני החברה האזרחית ופעיליה מצהירים: לא נחדל מלהיאבק על עקרונות השוויון, הצדק החברתי והדמוקרטיה.
|
|
 |
מאמרה של אדר' שרי קרוניש מ'במקום', שהתפרסם ב-TheMarker במרץ 2011.
|
|
 |
'במקום' פנתה לחברי ועדת חוץ וביטחון לקראת דיון בנושא מעבר צה"ל לנגב. הפנייה התמקדה בשני היבטים הקשורים לנושא: חלוקת משאבים במרחב וסוגיית שטחי אש.
|
|
 |
'במקום' פנתה לחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת לקראת דיון בנושא הריסות בתים בכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב ויישום המלצות ועדת גולדברג.
|
|
 |
בעקבות יוזמת ישראל ביתנו לועדת חקירה פרלמנטרית, ארגוני זכויות אדם מפרסמים גילוי דעת: רוצים לחקור? תחקרו את כולנו. אין לנו מה להסתיר
|
|
 |
מאמר של שולי הרטמן, רכזת פעילות חינוכית של 'במקום', שהתפרסם בבטאון איגוד המתכננים בנובמבר 2010
|
|
 |
הדו"ח, שיצא לאור ביוני 2008, מתאר את המציאות התכנונית בשטח C, וחושף את הכלים התכנוניים שבהם נוקטת ישראל כדי לצמצם במידת האפשר את הגידול באוכלוסייה הפלסטינית באזור, המקיף כ-60% מאדמות הגדה המערבית.
|
|
 |
'במקום' והאגודה לזכויות האזרח פנו לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת לקראת דיון שהתקיים ב 11.5.10 בנושאי פיתוח בירושלים. הפנייה נעשתה במטרה להסב את תשומת לבם של חברי הוועדה למצב החמור בו מצויות השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית בתחומי הבינוי והשיכון, התמ"ת, והתחבורה.
|
|
 |
בעקבות פניית ועד היישוב הבדווי רכמה, הסמוך לירוחם, התקיימה בין יוני לאוקטובר 2009 פעילות משותפת של תושבי הכפר ושל 'במקום', במטרה לגבש ולנסח עקרונות מנחים לתכנון ופיתוח היישוב, לקראת הכרה ממשלתית בכפר ותחילת תכנונו כיישוב קבע.
|
|
 |
בימים אלה דנה הכנסת בהצעת חוק התכנון והבנייה, המציעה רפורמה גורפת במערכת התכנון ורישוי הבנייה.
|
|
 |
הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - מיזם חקלאי-תיירותי בנגב) הנה הצעת חוק הבאה להכשיר ולאפשר הקמה של "התיישבויות בודדים" בנגב. התיישבויות אלה מאכלסות בד"כ משפחה אחת, אשר זוכה לשטח אדמה נרחב לצרכי מגורים ולצרכי חקלאות ו/או תיירות. התיישבויות אלו מהוות אמצעי עבור המדינה לשמירה על הקרקע מפני שימושם של אזרחי המדינה הערבים.
|
|
 |
לאור הרפורמה מרחיקת הלכת בתחום התכנון והבנייה בישראל המתגבשת במשרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם צוות 'במקום' נייר עמדה בנושא. בתאריך 8/12/2009 התקיים מפגש בין נציגים מ'במקום' ואודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, בו הוצגו בפניו עיקרי נייר העמדה.
|
|
 |
דו"ח של 'במקום' ו'בצלם' חושף: טרם הקמתה הוחלט: מעלה אדומים תחובר לירושלים. מסמכים שנחשפים כעת לראשונה מגלים: ישראל הפקיעה עשרות אלפי דונמים כבר בשנות ה-70 לבניית ההתנחלות ואיזור תעשייה של העיר ירושלים.
|
|
 |
לאחר כשנתיים של לימוד נושא מצוקת הדיור ביפו על כל היבטיו ומורכבותו בעזרת פעילי הוועדה העממית היפואית להגנה על הזכות לאדמה ולדיור, הפיק צוות פעילים של 'במקום', בשיתוף עם המעבדה לתכנון עם קהילה של הטכניון, נייר עמדה שיצא לאור באפריל 2009.
|
|
 |
2005: הכשלים והפגמים הערכיים והמערכתיים בתחום התכנון והמציאות הקשה שנוצרת בעטיים הם שהולידו את הצורך לבחון מחדש את מערכת היחסים ואת השיח בין מערכות התכנון לבין 'צרכניהן', והובילו את 'במקום' לחבר דוח מקיף שייוחד רובו ככולו לנושא זכויות התכנון. הדוח מנסה להגדיר זכויות תכנון בפעם הראשונה בישראל, לבחון את זיקתן המשפטית לזכויות האדם ולדין בישראל ולסקור ולנתח את יישומן או הפרתן של זכויות אלו.
|
|
 |
תושבי ג'בל מוכבר ערב א-סוואחרה מעוניינים לשמור על החוק, לבנות את בתיהם בהיתר ולפתח את שכונתם מבלי להידרש לבתי המשפט ולהוצאות כספיות הכרוכות בכך. לשם כך יש צורך דחוף בתכנון השכונה מחדש באופן שיתיר בנייה ויאפשר פיתוח. כדי לקדם את התכנון בשכונה, ערכה 'במקום', בשיתוף עם נציגים מהשכונה, סקר תכנון במהלך 2007 ו-2008.
|
|
 |
אוגוסט 2008: בשנים 2006-2000 הרסו הרשויות הישראליות כ-40 בתים בשכונת ג'בל מוכבר ערב א-סוואחרה שבירושלים המזרחית, שנבנו ללא היתר בנייה או בניגוד לו. תושבי השכונה המעוניינים לקבל היתרי בנייה כדי לבנות את בתיהם, אינם יכולים להשיגם בגלל תכניות המתאר הבעייתיות החלות בשכונה. דף המידע בערבית, שהופץ בין תושבי השכונה, מסביר מושגים נפוצים בתחום התכנון והבנייה.
|
|
 |
אפריל 2008: במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית המבאר מונחי יסוד בתכנון לקהל הרחב, שאינו בקיא ברזי המקצוע. דף המידע מספק כלים להתמודדות ראשונית עם קריאה והבנה של תכניות, המעצבות את המרחב ומשפיעות במידה רבה על איכות חייו של כל תושב. מהי תכנית מתאר, מהו קו בניין ואיך מחושב היטל ההשבחה הן חלק מהשאלות שדף המידע נותן להן מענה.
|
|
 |
אפריל 2008: חוק התכנון והבנייה אינו מחייב עדיין את שיתוף הציבור בהליך התכנוני עצמו, אבל משהושלמה תכנית והופקדה, מאפשר החוק לכל אדם שמרגיש עצמו נפגע מן התכנית, להגיש לה התנגדות. במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית המתאר צעד אחר צעד כיצד מכינים התנגדות, למי מגישים אותה ומה ניתן לעשות במקרה שהיא נדחית.
|
|
 |
אפריל 2008: במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית ובו עובדות מהותיות שכדאי לדעת על הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. דף המידע כולל גם מפה המשרטטת את מערך הכפרים ומיקומם.
|
|
 |
כחלק מפרויקט זכויות תכנון, הוצאנו לאור במרץ 2008, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, נייר מדיניות בנושא מעורבות הציבור בהליכי התכנון בישראל. מטרתו של נייר המדיניות היא להציע דרכים לשיפור והרחבה של המסגרות והכלים הקיימים בישראל, על מנת לאפשר השתתפות איכותית ואפקטיבית יותר של הציבור בהליכי התכנון.
|
|
 |
במציאות המשפטית והתכנונית של היום, לתושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב אין כל אפשרות לקבל היתרי בנייה. מלבד מקרים חריגים, אין תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות שניתן לקבל מכוחן היתרים. התוצאה היא בנייה ללא היתר וחיים בצל האיום התמידי של הריסות בתים. בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית בנושא דרכי ההתמודדות עם צווי ההריסה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
|
|
 |
עמותת 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח פירסמו דף מידע בערבית ובעברית בנושא צווי ההריסה בכפרים הלא מוכרים בנגב, ודרכי ההתמודדות עימם. במציאות המשפטית והתכנונית כיום, אין לתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב אפשרות לקבל היתרי בנייה. חוץ ממקרים בודדים, אין לכפרים תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות שניתן לקבל מכוחן היתרים. התוצאה היא בנייה ללא היתר וחיים בצל האיום התמידי של הריסת הבית.
|
|
 |
פברואר 2008: 'במקום' פעילה ומעורבת מאז הקמתה בסוגיות תכנוניות רבות הקשורות במאבקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב. במהלך השנים לקחה העמותה חלק בתהליכים שונים של שיתוף והשתתפות האוכלוסייה המקומית בתכנון המרחב. פרסום זה מתבסס על הניסיון המצטבר של פעילי העמותה בפעילותם בנגב, ועל סדרת דיונים שנערכו לקראת הפקתו יחד עם מומחים להיבטים שונים של שיתוף ציבור בכלל, ובקרב הבדואים בפרט.
|
|
 |
2007: במסגרת פרויקט זכויות התכנון והדיור של תושבי ירושלים המזרחית, תגיש האגודה לזכויות האזרח עתירה משפטית, אשר תתבסס על חוות דעת תכנונית שנכתבה ב'במקום' במהלך 2007. חוות הדעת מתמקדת בשכונה אחת, ג'בל מוכבר ערב א-סוואחרה, ובוחנת לעומק את הכשלים, המגבלות והבעיות התכנוניות בה, שהביאו את התושבים לבנות את בתיהם ללא היתרי בנייה ולהסתכן בהריסתם.
|
|
 |
כחלק מפרויקט זכויות תכנון לקחנו על עצמנו, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, לפעול לתיקון חוק התכנון והבנייה כך שיחייב ייצוג הולם במוסדות התכנון. במסגרת זו הפקנו, בשיתוף עם 'יוזמות קרן אברהם', דו"ח המציג את הכשלים במערכת התכנון ובהליך התכנוני, ככל שהדבר נוגע לחוסר השוויון במערכת בכלל, ולזכותו של הציבור הערבי בישראל לשוויון ולייצוג הולם בפרט. הדוח מציע דרכים לתיקון הכשלים שאובחנו.
|
|
 |
נובמבר 2007: נייר העמדה, המלווה את קמפיין ההכרה ביישובים הבדואים הלא מוכרים, מצביע על אפליה מתמשכת של יישובים בדואים לעומת יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים, וקורא לתכנון שוויוני שבא להסדיר ברמה התכנונית מציאות קיימת של כפרים בדואים שתכנונם ספונטני.
|
|
 |
ספטמבר 2007: הפיצוץ שאירע ברמת חובב ב-13.8.07 העלה לכותרות פעם נוספת את הדיון בסכנה הנשקפת מהמפעלים לתושבי הכפר הבדואי ואדי נעם הסמוך לאתר. בעקבותיו, חברה יחדיו קואליציה של תושבים וארגונים, ביניהם 'במקום', וחיברה את הדוח "חיים על הקצה".
|
|
 |
אסופת מאמרים מתוך כנס בינלאומי שנערך על ידי 'במקום', בשיתוף המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, בסוף אפריל 2007, לרגל תום שנה לפרויקט זכויות תכנון. הכנס בן היומיים התקיים בתל אביב וביפו, ועסק באופי הפעילות של ארגוני חברה אזרחית, שמטרתם קידום זכויות אדם במרחב, לנוכח הממסד.
|
|
 |
אוקטובר 2006: דו"ח חדש של 'במקום', "בין גדרות - המובלעות שיצר מכשול ההפרדה", בוחן לראשונה את השלכות מכשול ההפרדה על האוכלוסייה הפלסטינית במובלעות, ומתריע: "יכולתם של עשרות היישובים הפלסטינים הכלואים במובלעות להמשיך ולהתקיים לאורך זמן מוטלת בספק". הדוח מראה כי תוואי מכשול ההפרדה, גם לאחר פסיקות בג"צ, מוכתב על ידי מיקומן של התנחלויות ותכניות הרחבתן, תוך סטייה ברורה משיקולים שנתפשים כביטחוניים.
|
|
 |
אסופת דברים מתוך סדרת המפגשים "איזה מין מרחב?" שנערכה על ידי 'במקום' בשיתוף עם קרן היינריך בל ומכון ון-ליר בירושלים, בין אוקטובר 2004 לפברואר 2005.
|
|
 |
מאי 2006: תכנית המתאר ירושלים 2000, בוחנת את העיר מנקודת מבט כוללת וארוכת טווח. לכשתאושר, תהיה זו התכנית הראשונה לעיר על חלקיה המזרחי והמערבי, ומכאן חשיבותה. ביעדיה, כפי שנוסחו על-ידי עורכי התכנית: "שמירה על האיזון הדמוגרפי בעיר". 'במקום' בוחנת את המשמעות התכנונית של יעד זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכנון השכונות הערביות בירושלים המזרחית, ואת השלכותיה על חיי האוכלוסייה הערבית.
|
|
 |
דו"ח משותף עם עמותת 'בצלם' מראה כי במקרים רבים, שיקולים של הרחבת התנחלויות, לעתים אף בניגוד לאינטרסים ביטחוניים, עמדו בבסיס קביעת התוואי. חשיפת ההיבטים התכנוניים של מכשול ההפרדה מראה כי מתבצע ארגון מחדש של המרחב, תוך ניסיון להעביר דה פקטו שטחים מבעלות אחת לבעלות אחרת. מתברר כי במסווה של ביטחון נקבע מהלך תכנוני ללא פיקוח ציבורי ותוך פגיעה אנושה במרקם החיים ובזכויות האדם של קהילות פלסטיניות רבות.
|
|
 |
אפריל 2005:
עמותת 'במקום' זכתה בימים אלה למעמד של מתנגד ציבורי. מעמד זה מקנה את הזכות להתנגד לתכניות מתאר, על בסיס אינטרס ציבורי. שר הפנים, אופיר פינס-פז, אישר בחתימתו את המינוי. אנו שמחים על הזכות והאחריות.
|
|
 |
2004: דו"ח שהוכן ע"י 'במקום' ו'עיר שלם ירושלים' קורא לעיריית ירושלים להימנע מהמשך הריסת בתים במזרח העיר. הדו"ח קובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום: לתושבים רבים אין כיום כל אפשרות לקבל היתר בנייה, ולבנות את ביתם על פי חוק, והתוצאה היא בנייה מסיבית ללא היתר.
|
|
 |
דו"ח מלכוד תכנוני, הקובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום, הוגש לעיריית ירושלים לפני פרסומו הסופי. סמוך לפרסום הדו"ח העבירה עיריית ירושלים את תגובתה ל'במקום'.
|
|
 |
אוגוסט 2004: נייר עמדה שהוגש ע"י 'במקום' לועדת גדיש שמונתה כדי להמליץ על הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל.
|
|
 |
השליטה במרחב, מאז קום המדינה עת הוקמו המועצות האזוריות, הייתה נחלתו של המגזר הכפרי על פני זה העירוני. בעוד מועצות אזוריות חולשות על שטחי קרקע נרחבים, מועצות מקומיות ועיריות מוגבלות בשטחיהן. ועדת הגבולות קיבלה מנדט להמליץ בדבר הגבולות המוניציפאליים של הרשויות המקומיות הנמצאות במרחב מטרופולין באר שבע. בעשותה כן, עליה לתת משקל מיוחד לשיקולים של זכויות אדם ולשיקולי צדק חלוקתי ושוויון הזדמנויות.
|
|
 |
יוני 2004: ערים מעורבות הן תופעה גאוגרפית-חברתית ייחודית, שבבסיסה חיים משותפים של אוכלוסיות בעלות זהויות לאומיות שונות. ארגון שתי"ל, יחד עם 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', ו'במקום - מתכננים למען זכויות תכנון', שיתפו פעולה בעריכת סקר תכנוני בשכונות הערביות והמעורבות בעיר רמלה, במטרה לסייע לוועדי שכונות ולפעילים חברתיים ברמלה לגבש עמדה בתחומי תכנון שונים.
|
|
 |
מרץ 2004: בתקופה האחרונה ובימים אלה ממש, הולכים ומשתנים פני השטח בישראל - גדרות וחומות נבנות באזורים שונים כשמטרתן ניתוק והפרדה. תשומת הלב הציבורית, בישראל ומחוצה לה, מתמקדת במערכת גדרות ההפרדה בגדה המערבית. בנייר עמדה זה מבקשות יעל פדן, אדריכלית, ושולי הרטמן, אנתרופולוגית, להפנות את תשומת הלב לגדרות ולחומות המוקמות במהירות גם בתחומי הקו הירוק.
|
|
 |
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 18 ביוני 2003. ארבעה חלקים
|
|
 |
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' בשיתוף הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, 16 בדצמבר 2001.
|
|
 |
יולי 2003: על שולחן הוועדה המשותפת לוועדות כספים - פנים ואיכות סביבה, מונחת המלצת שר הפנים לאיחודם של כ-82 רשויות מקומיות ויישובים. ספק רב אם יינתן במסגרתה מענה לצרכי ייעול השלטון המקומי. מה שנדרש הוא רפורמה אמיתית במפת השלטון המקומי בישראל - שינוי מבני שגם יתרום לייעול השלטון המקומי וגם יקדם עקרונות של שוויון הזדמנויות וצדק חלוקתי.
|
|
 |
|
|
 |
יוני 2003: הרצאתו של שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, בנושא תכנון במזרח ירושלים ובגדה המערבית ככלי פוליטי לשליטה על המרחב.
|
|
 |
המאמר, מאת שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, ושולי הרטמן, אנתרופולוגית, פורסם בדוח עמותת סיכוי 2003-2002, שיצא לאור ביולי 2003.
|
|
 |
נובמבר 2002: הרצאתו של שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, בנושא תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי לניכוס המרחב.
|
|
 |
ינואר 2001: הקמת יישובים חדשים אמורה לספק מענה לצרכי ביטחון, אך היא מחלישה באופן בלתי נמנע את היישובים הקיימים, ובעיקר את ערי הפיתוח ואת היישובים במגזר הערבי והבדואי.
|
|
 |
נובמבר 2000: 'במקום', בשיתוף עם "שתיל" והשירות לעבודה קהילתית של משרד העבודה והרווחה, הגישה לוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית מסמך ובו הצעות לשיפור המסלול הקיים לקידום תכניות פינוי-בינוי, העשויות לתרום להצלחת הפרויקט באמצעות הגברת השקיפות בתהליך ושיתוף הציבור בו.
|
|
 |
במדינת ישראל קיימת אפליה מתמשכת רבת שנים בכל הנוגע למימוש זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים, בכל הנוגע לתכנון ופיתוח ביישוביהם, לעומת היישובים במגזר היהודי. נייר העמדה מעלה מספר שאלות מפתח שיש לדון בהן, ברמה העקרונית, ומתוכן מוצע לגבש קווי מדיניות קונקרטיים, שניתן יהיה לפעול לקידומם.
|
|
 |
הצעת עקרונות לחקיקה
|
|
 |
חוברת המתארת סדנת זכויות תכנון שנערכה בקאסר אל סר, כפר בדואי לא מוכר בנגב, בשנים 2001 - 2002. בחמישה חלקים
|
|
 |
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' בשיתוף הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, 16 בדצמבר 2001
|
|
 |
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום', שנערך במרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר במשכנות שאננים, ירושלים, 3 ביולי 2002
|
|
 |
קיים מיתאם מושלם, בכל הקשור לזכויות התכנון ביישובים הערביים, בין הגבולות המוניציפליים לבין האפליה התכנונית המהותית ממנה סובלים כל היישובים הערביים. אחד הפתרונות האפשריים קשור להסדר הקרקעות עם המושבים והקיבוצים, באמצעותו ניתן להחזיר ליישובים הערביים חלק מהאדמות שהופקעו מהם, וכן להגיע לאיזון מחודש של השטחים המוניציפליים בין היישובים הערביים לבין המועצות האזוריות, הערים והמצפים.
|
|
 |
אסופת דברים מתוך כנס ההקמה של 'במקום', שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 29 במארס 2001
|
|
 |


להורדת תוכנת Adobe Acrobat Reader לחץ כאן
|