 |
אפריל 2008: במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית המבאר מונחי יסוד בתכנון לקהל הרחב, שאינו בקיא ברזי המקצוע. דף המידע מספק כלים להתמודדות ראשונית עם קריאה והבנה של תכניות, המעצבות את המרחב ומשפיעות במידה רבה על איכות חייו של כל תושב. מהי תכנית מתאר, מהו קו בניין ואיך מחושב היטל ההשבחה הן חלק מהשאלות שדף המידע נותן להן מענה.
|
|
 |
אפריל 2008: חוק התכנון והבנייה אינו מחייב עדיין את שיתוף הציבור בהליך התכנוני עצמו, אבל משהושלמה תכנית והופקדה, מאפשר החוק לכל אדם שמרגיש עצמו נפגע מן התכנית, להגיש לה התנגדות. במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית המתאר צעד אחר צעד כיצד מכינים התנגדות, למי מגישים אותה ומה ניתן לעשות במקרה שהיא נדחית.
|
|
|
אפריל 2008: במסגרת פרויקט זכויות תכנון, ובשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית ובו עובדות מהותיות שכדאי לדעת על הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. דף המידע כולל גם מפה המשרטטת את מערך הכפרים ומיקומם.
|
|
|
במציאות המשפטית והתכנונית של היום, לתושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב אין כל אפשרות לקבל היתרי בנייה. מלבד מקרים חריגים, אין תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות שניתן לקבל מכוחן היתרים. התוצאה היא בנייה ללא היתר וחיים בצל האיום התמידי של הריסות בתים. בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, הפקנו דף מידע בעברית ובערבית בנושא דרכי ההתמודדות עם צווי ההריסה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
|
|
|
עמותת 'במקום' והאגודה לזכויות האזרח משיקות היום דף מידע בערבית ובעברית בנושא צווי ההריסה בכפרים הלא מוכרים בנגב, ודרכי ההתמודדות עימם.
במציאות המשפטית והתכנונית כיום, אין לתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב אפשרות לקבל היתרי בנייה. חוץ ממקרים בודדים, אין לכפרים תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות שניתן לקבל מכוחן היתרים. התוצאה היא בנייה ללא היתר וחיים בצל האיום התמידי של הריסת הבית.
|
|
|
פברואר 2008: 'במקום' פעילה ומעורבת מאז הקמתה בסוגיות תכנוניות רבות הקשורות במאבקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב. במהלך השנים לקחה העמותה חלק בתהליכים שונים של שיתוף והשתתפות האוכלוסייה המקומית בתכנון המרחב. פרסום זה מתבסס על הניסיון המצטבר של פעילי העמותה בפעילותם בנגב, ועל סדרת דיונים שנערכו לקראת הפקתו יחד עם מומחים להיבטים שונים של שיתוף ציבור בכלל, ובקרב הבדואים בפרט.
|
|
|
ב-29.11.07 הופקדה להתנגדויות תמ"א 56, תכנית מתאר איזורית שמטרתה להסדיר את הקמתם של מתקני שידור קטנים וזעירים (בעיקר אנטנות סלולריות) בשטח C, המקיף כ-60% מהגדה המערבית. בינואר 2008 הגישה 'במקום' התנגדות לתכנית זו, המעמיקה את האפליה התכנונית הקיימת ממילא נגד האוכלוסייה הפלסטינית.
|
|
|
ההחלטה להקים נקודת יישוב כפרית חדשה בחבל לכיש בשם חזן, נבעה מהרצון לספק פתרונות דיור לחלק מהתושבים שפונו מחבל עזה ב-2005, במסגרת תכנית ההתנתקות. 'במקום' הגישה בדצמבר 2007 התנגדות לקידום נקודת היישוב, בטענה שאין הצדקה תכנונית להקים יישוב חדש באזור, מאחר שקיימים פתרונות יישוב רבים בחבל לכיש בפרט, ובאזור הדרום בכלל. מוטב להפנות את המשאבים לחיזוק היישובים הקיימים בחבל, או לחיזוק עיירות הפיתוח בדרום.
|
|
|
במהלך אוקטובר 2007 הופקדה להתנגדויות תכנית למע"ר חדש באור עקיבא, המשתרעת על פני שטח של 405 דונם, וכוללת יותר מ-550 יחידות דיור בשישה מגדלים בני 23 עד 26 קומות, ומתחם מסחרי ובו 30,000 מ"ר. תושבים שהשתתפו בסדנה בשיתוף עם 'במקום', ניסו להיות מעורבים בתהליך התכנון של המע"ר, אולם הפניות נענו בשלילה על ידי העירייה.
|
|
|
2007: במסגרת פרויקט זכויות התכנון והדיור של תושבי ירושלים המזרחית, תגיש האגודה לזכויות האזרח עתירה משפטית, אשר תתבסס על חוות דעת תכנונית שנכתבה ב'במקום' במהלך 2007. חוות הדעת מתמקדת בשכונה אחת, ג'בל מוכבר ערב א-סוואחרה, ובוחנת לעומק את הכשלים, המגבלות והבעיות התכנוניות בה, שהביאו את התושבים לבנות את בתיהם ללא היתרי בנייה ולהסתכן בהריסתם.
|
|
|
כחלק מפרויקט זכויות תכנון לקחנו על עצמנו, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, לפעול לתיקון חוק התכנון והבנייה כך שיחייב ייצוג הולם במוסדות התכנון. במסגרת זו הפקנו, בשיתוף עם 'יוזמות קרן אברהם', דוח המציג את הכשלים במערכת התכנון ובהליך התכנוני, ככל שהדבר נוגע לחוסר השוויון במערכת בכלל, ולזכותו של הציבור הערבי בישראל לשוויון ולייצוג הולם בפרט. הדוח מציע דרכים לתיקון הכשלים שאובחנו.
|
|
|
נובמבר 2007:
נייר העמדה, המלווה את קמפיין ההכרה ביישובים הבדואים הלא מוכרים, מצביע על אפליה מתמשכת של יישובים בדואים לעומת יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים, וקורא לתכנון שוויוני שבא להסדיר ברמה התכנונית מציאות קיימת של כפרים בדואים שתכנונם ספונטני.
|
|
|
נייר עמדה ונייר רקע
|
|
|
במסגרת פעילותנו להכרה בכפרים 'הלא מוכרים', הגשנו התנגדות לתכנית המתאר למטרופולין באר שבע שהופקדה לאחרונה. התכנית החדשה לא מציעה פתרון תכנוני לכפרים 'הלא מוכרים', אלא באופן חלקי ביותר. ההתנגדות הכוללת לתכנית תובעת לתת מענה תכנוני לכלל הכפרים 'הלא מוכרים'. בנוסף, הגשנו עם תושבי מספר כפרים - לצד גופים נוספים, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, המועצה לכפרים הבלתי מוכרים ועדאלה - התנגדויות פרטניות לתכנית.
|
|
|
ספטמבר 2007:
הפיצוץ שאירע ברמת חובב ב-13.8.07 העלה לכותרות פעם נוספת את הדיון בסכנה הנשקפת מהמפעלים לתושבי הכפר הבדואי ואדי נעם הסמוך לאתר. בעקבותיו, חברה יחדיו קואליציה של תושבים וארגונים, ביניהם 'במקום', וחיברה את הדוח "חיים על הקצה".
|
|
|
יולי 2007:
הכפר הבדואי אבו תלול הוכר לאחרונה ועומד בפני הליך תכנוני. במסגרת עבודה משותפת של נציגי המשפחות בכפר אבו תלול ומתכננים ואנשי מקצוע מ'במקום', גובש במשותף נייר עקרונות תכנוניים לכפר.
|
|
|
2005:
הכשלים והפגמים הערכיים והמערכתיים בתחום התכנון והמציאות הקשה שנוצרת בעטיים הם שהולידו את הצורך לבחון מחדש את מערכת היחסים ואת השיח בין מערכות התכנון לבין 'צרכניהן', והובילו את 'במקום' לחבר דוח מקיף שייוחד רובו ככולו לנושא זכויות התכנון. הדוח מנסה להגדיר זכויות תכנון בפעם הראשונה בישראל, לבחון את זיקתן המשפטית לזכויות האדם ולדין בישראל ולסקור ולנתח את יישומן או הפרתן של זכויות אלו.
|
|
|
זכויות תכנון בישראל - הגדרתן ומעמדן
|
.jpg)
|
|
המסגרת היישומית
|
.jpg)
|
|
המסגרת היישומית
|
.jpg)
|
|
|
.jpg)
|
|
|
.jpg)
|
|
|
.jpg)
|
|
אוקטובר 2006:
דוח חדש של 'במקום', "בין גדרות - המובלעות שיצר מכשול ההפרדה", בוחן לראשונה את השלכות מכשול ההפרדה על האוכלוסייה הפלסטינית במובלעות, ומתריע: "יכולתם של עשרות היישובים הפלסטינים הכלואים במובלעות להמשיך ולהתקיים לאורך זמן מוטלת בספק". הדוח מראה כי תוואי מכשול ההפרדה, גם לאחר פסיקות בג"צ, מוכתב על ידי מיקומן של התנחלויות ותכניות הרחבתן, תוך סטייה ברורה משיקולים שנתפשים כביטחוניים.
|
|
|
בין גדרות - חלק ב'
|
|
|
אוקטובר 2006:
במסגרת עבודתה האינטנסיבית בנגב, מנסה 'במקום' לצד הגשת התנגדויות גם להשפיע על מהלכים תכנוניים בעודם באיבם, כמו גם על מדיניות תכנונית כוללת.
|
|
|
אסופת דברים מתוך סדרת המפגשים "איזה מין מרחב?" שנערכה על ידי 'במקום' בשיתוף עם קרן היינריך בל ומכון ון-ליר בירושלים, בין אוקטובר 2004 לפברואר 2005.
|
|
|
אוגוסט 2006:
עמותת 'במקום' ו'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי' מבקשות מרה"מ להבטיח כי חלוקת המשאבים לשיקום הצפון לא תפלה את האוכלוסייה הערבית, וקוראות לו לנצל את ההזדמנות כדי לשקם את מערכת היחסים בין המדינה לבין האוכלוסייה הערבית בישראל.
|
|
|
מאי 2006:
תכנית המתאר ירושלים 2000, בוחנת את העיר מנקודת מבט כוללת וארוכת טווח. לכשתאושר, תהיה זו התכנית הראשונה לעיר על חלקיה המזרחי והמערבי, ומכאן חשיבותה. ביעדיה, כפי שנוסחו על-ידי עורכי התכנית: "שמירה על האיזון הדמוגרפי בעיר". 'במקום' בוחנת את המשמעות התכנונית של יעד זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכנון השכונות הערביות בירושלים המזרחית, ואת השלכותיה על חיי האוכלוסייה הערבית.
|
|
|
פברואר 2006:
'במקום' הכינה חוות-דעת המתייחסת לשינוי במרחב התכנוני שנוצר כתוצאה מתוואי הגדר, בוחנת אותו עפ"י פרמטרים תכנוניים, ומעלה את הפגיעות הקשות במרקם החיים של הפלסטינים שנותרים כלואים במובלעות.
הגדרת המרחב מחדש היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על מרקם החיים של התושבים הפלסטינים, ומשמעותה הוא ניתוק מהעיר ירושלים - המוקד הכלכלי והחברתי של המטרופולין, ופגיעה בנגישות לשירותי בריאות, חינוך ועוד.
|
|
|
ספטמבר 2005:
בתכנית המתאר המחוזית 23/14/4 הוסכם, בין היתר, כי המתכננים יידרשו "להתייחס ולבחון את צורת ההתיישבות הכפרית כאחד הפתרונות ליישוב התושבים הערבים הבדווים שמחוץ לעיירות הקיימות". האם המתכננים ניצלו את המנדט הרחב שניתן להם לראשונה? 'במקום' מנסה לענות על השאלה, תוך בחינת התכנית המעודכנת.
|
|
|
דוח משותף עם עמותת 'בצלם' מראה כי במקרים רבים, שיקולים של הרחבת התנחלויות, לעתים אף בניגוד לאינטרסים ביטחוניים, עמדו בבסיס קביעת התוואי. חשיפת ההיבטים התכנוניים של מכשול ההפרדה מראה כי מתבצע ארגון מחדש של המרחב, תוך ניסיון להעביר דה פקטו שטחים מבעלות אחת לבעלות אחרת. מתברר כי במסווה של ביטחון נקבע מהלך תכנוני ללא פיקוח ציבורי ותוך פגיעה אנושה במרקם החיים ובזכויות האדם של קהילות פלסטיניות רבות.
|
|
|
אפריל 2005:
עמותת 'במקום' זכתה בימים אלה למעמד של מתנגד ציבורי. מעמד זה מקנה את הזכות להתנגד לתכניות מתאר, על בסיס אינטרס ציבורי. שר הפנים, אופיר פינס-פז, אישר בחתימתו את המינוי. אנו שמחים על הזכות והאחריות.
|
|
|
2004:
דוח שהוכן ע"י העמותות 'במקום' ועיר שלם ירושלים קורא לעיריית ירושלים להימנע מהמשך הריסת בתים במזרח העיר. הדו"ח קובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום: לתושבים רבים אין כיום כל אפשרות לקבל היתר בנייה, ולבנות את ביתם על פי חוק, והתוצאה היא בנייה מסיבית ללא היתר.
|
|
|
2004:
דוח שהוכן ע"י העמותות 'במקום' ועיר שלם ירושלים קורא לעיריית ירושלים להימנע מהמשך הריסת בתים במזרח העיר. הדו"ח קובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום: לתושבים רבים אין כיום כל אפשרות לקבל היתר בנייה, ולבנות את ביתם על פי חוק, והתוצאה היא בנייה מסיבית ללא היתר.
|
|
|
דוח מלכוד תכנוני, הקובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום, הוגש לעיריית ירושלים לפני פרסומו הסופי. סמוך לפרסום הדוח העבירה עיריית ירושלים את תגובתה לעמותת 'במקום'.
|
|
|
דוח מלכוד תכנוני, הקובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום, הוגש לעיריית ירושלים לפני פרסומו הסופי. סמוך לפרסום הדוח העבירה עיריית ירושלים את תגובתה לעמותת 'במקום'.
|
|
|
דוח מלכוד תכנוני, שקובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום, הוגש לעיריית ירושלים לפני פרסומו הסופי. סמוך לפרסום הדוח העבירה עיריית ירושלים את תגובתה לעמותת 'במקום'.
|
|
|
אפריל 2005:
בתי דאר אל חנון קיימים מאז שנת 1925 על קרקע בבעלות פרטית. אף על פי כן, מעולם לא טרחו רשויות המדינה לקדם או ליזום תכנון באזור זה. כיום מתגוררות ביישוב כ-80 נפשות בתשעה בתים. במסגרת ניסיונות מתמשכים לקבל הכרה ביישובם פנו תושבי הכפר לעמותת 'במקום', בבקשה שתכין חוות דעת תכנונית שתלווה עתירה מנהלית.
|
|
|
זה מכבר, הושלמו הליכי התכנון של תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת להרחבתה דרומה של רהט, העיר הבדווית הראשונה בישראל. בחלק מן השטח שמייעדת התכנית להרחבה יושבות כבר שנים חמש משפחות, שלא שותפו בהכנת תכניות ההרחבה. כשהופקדה תכנית המתאר המקומית להתנגדויות, גילו להפתעתן כי בתיהם של מאות התושבים במתחם מיועדים בתכנית להריסה. הוועד המקומי המייצג את המשפחות פנה ל'במקום' בבקשה לסייע להן להשתתף בתהליך התכנון.
|
|
|
ינואר 2005:
במקום הגישה התנגדות לתכנית מתאר מחוזית תמ"מ/4/ 14/ 42, אשר מטרתה הקמתן של 30 חוות בודדים במועצה אזורית רמת נגב (תכנית "דרך היין"). ההתנגדות בוחנת את השיקולים התכנוניים ביסוד התכנית, אשר סותרים את מדיניות התכנון הארצית כפי שבאה לידי ביטוי בתמ"א/31 ובתמ"א/35, ומצביעה על ההשלכות התכנוניות של התכנית ועל פגיעתה בעיקרון השוויון והצדק החלוקתי-מרחבי-חברתי.
|
|
|
נובמבר 2004:
'במקום' הגישה התנגדות לתכנית שימור ופיתוח לכפר ליפתא, אשר הופקדה לאחרונה. ההתנגדות מצביעה על כך שמעבר לשימור פיסי של הבתים אין בתכנית הצעה לפתרון הולם בתחום השימור והשילוב של מרכיבי זיכרון בתכנון פיסי של מרחב, אשר קיימים בו שרידים מן ההיסטוריה ההתיישבותית הפלסטינית. 'במקום' דורשת להחזיר את התכנית לדיון ציבורי.
|
|
|
ספטמבר 2004:
בעקבות פנייה של תושבים משכונת כרם ישראל בתל אביב, אשר בצמידות לבתיהם אמור להיות מוקם מגדל מגורים בן 28 קומות, הגישה עמותת 'במקום' חוות דעת תכנונית לועדת המשנה להתנגדויות במחוז ת"א. חוות הדעת מתנגדת לתכנית, אשר אל פי בדיקת אנשי המקצוע, פעילי 'במקום', תחליש את איזור המגורים, תפגע באיכות חייהם של התושבים הגרים בשכנות לתכנית, לא תענה על צרכי התושבים ואף לא תענה על המטרות שהציבה לעצמה.
|
|
|
ספטמבר 2004:
'במקום' התבקשה ע"י האגודה לזכויות האזרח, שעתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בשמם של תושבים פלסטיניים שחיים במובלעת אלפי מנשה, להכין חוות דעת תכנונית ולעזור להצגת העתירה בעזרת אמצעי המחשה. העתירה הינה הראשונה שעוסקת בגדר קיימת ובמובלעת שסגורה מזה למעלה משנה.
|
|
|
אוגוסט 2004:
נייר עמדה שהוגש ע"י 'במקום' לועדת גדיש שמונתה כדי להמליץ על הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל.
|
|
|
יוני 2004:
העיר הפלסטינית אל-ראם שוכנת באזור צפון ירושלים, מונה כ- 60,000 תושבים, ושטחיה משתרעים על כ- 6,500 דונם. אל-ראם עומדת בימים אלו להיות מנותקת מסביבותיה ולהיכלא בין חומות וגדרות ההפרדה, הן מצידה המערבי והם מצידה הדרום מזרחי. כתוצאה מכך יפגע מירקם חיים אורבני שהלך והתפתח במשך שנים רבות, ותושבי העיר ינותקו מסביבתם הטבעית.
|
|
|
השליטה במרחב, מאז קום המדינה עת הוקמו המועצות האזוריות, הייתה נחלתו של המגזר הכפרי על פני זה העירוני. בעוד מועצות אזוריות חולשות על שטחי קרקע נרחבים, מועצות מקומיות ועיריות מוגבלות בשטחיהן. ועדת הגבולות קיבלה מנדט להמליץ בדבר הגבולות המוניציפאליים של הרשויות המקומיות הנמצאות במרחב מטרופולין באר שבע. בעשותה כן, עליה לתת משקל מיוחד לשיקולים של זכויות אדם ולשיקולי צדק חלוקתי ושוויון הזדמנויות.
|
|
|
יוני 2004:
ערים מעורבות הן תופעה גאוגרפית-חברתית ייחודית, שבבסיסה חיים משותפים של אוכלוסיות בעלות זהויות לאומיות שונות. ארגון שתי"ל, יחד עם 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', ו'במקום - מתכננים למען זכויות תכנון', שיתפו פעולה בעריכת סקר תכנוני בשכונות הערביות והמעורבות בעיר רמלה, במטרה לסייע לוועדי שכונות ולפעילים חברתיים ברמלה לגבש עמדה בתחומי תכנון שונים.
|
|
|
מאי 2004:
חוות דעת מקצועית בנושא תוואי מכשול ההפרדה החוצה אדמות חקלאיות בכפר בודרוס.
|
|
|
מרץ 2004:
בתקופה האחרונה ובימים אלה ממש, הולכים ומשתנים פני השטח בישראל - גדרות וחומות נבנות באזורים שונים כשמטרתן ניתוק והפרדה. תשומת הלב הציבורית, בישראל ומחוצה לה, מתמקדת במערכת גדרות ההפרדה בגדה המערבית. בנייר עמדה זה מבקשות יעל פדן, אדריכלית, ושולי הרטמן, אנתרופולוגית, להפנות את תשומת הלב לגדרות ולחומות המוקמות במהירות גם בתחומי הקו הירוק.
|
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 18 ביוני 2003.
חלק ראשון
|
.jpg)
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 18 ביוני 2003.
חלק שני
|
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 18 ביוני 2003.
חלק שלישי
|
.jpg)
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 18 ביוני 2003.
חלק רביעי
|
.jpg)
|
|
The Sikkuy Report 2002-2003, Ed. Shalom (Shuli) Dichter, Dr. As'ad Ghanem. Jerusalem, July 2003.
|
|
|
Something is happening to architects: no more ivory towers; no more sense of superiority. Bimkom, the Association of Planners for Planning Rights listens to the problems of disadvantaged sectors and helps them as much as it can. "The goal," says Eli Ilan, chair of the Board, "is to strengthen the connection between the planning system and human rights."
|
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' בשיתוף הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, 16 בדצמבר 2001.
|
|
|
יולי 2003:
על שולחן הוועדה המשותפת לוועדות כספים - פנים ואיכות סביבה, מונחת המלצת שר הפנים לאיחודם של כ-82 רשויות מקומיות ויישובים. ספק רב אם יינתן במסגרתה מענה לצרכי ייעול השלטון המקומי. מה שנדרש הוא רפורמה אמיתית במפת השלטון המקומי בישראל - שינוי מבני שגם יתרום לייעול השלטון המקומי וגם יקדם עקרונות של שוויון הזדמנויות וצדק חלוקתי.
|
|
|
|
|
|
יוני 2003:
הרצאתו של שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, בנושא תכנון במזרח ירושלים ובגדה המערבית ככלי פוליטי לשליטה על המרחב.
|
|
|
המאמר, מאת שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, ושולי הרטמן, אנתרופולוגית, פורסם בדוח עמותת סיכוי 2003-2002, שיצא לאור ביולי 2003.
|
|
|
נובמבר 2002:
הרצאתו של שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, בנושא תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי לניכוס המרחב.
|
|
|
|
|
|
ינואר 2001:
הקמת יישובים חדשים אמורה לספק מענה לצרכי ביטחון, אך היא מחלישה באופן בלתי נמנע את היישובים הקיימים, ובעיקר את ערי הפיתוח ואת היישובים במגזר הערבי והבדואי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נייר עבודה מס' 1 - מאגר נתונים
|
|
|
הצעת עקרונות לחקיקה
|
|
|
חוברת המתארת סדנת זכויות תכנון שנערכה בקאסר אל סר, כפר בדואי לא מוכר בנגב, בשנים 2001 - 2002.
חלק ראשון
|
|
|
חוברת המתארת סדנת זכויות תכנון שנערכה בקסר אל סר, כפר בדואי לא מוכר בנגב, בשנים 2001 - 2002.
חלק שני
|
.jpg)
|
|
חוברת המתארת סדנת זכויות תכנון שנערכה בקסר אל סר, כפר בדואי לא מוכר בנגב, בשנים 2001 - 2002.
חלק שלישי
|
.jpg)
|
|
חוברת המתארת סדנת זכויות תכנון שנערכה בקסר אל סר, כפר בדואי לא מוכר בנגב, בשנים 2001 - 2002.
חלק רביעי
|
.jpg)
|
|
חוברת המתארת סדנת זכויות תכנון שנערכה בקסר אל סר, כפר בדואי לא מוכר בנגב, בשנים 2001 - 2002.
חלק חמישי
|
.jpg)
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום' בשיתוף הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, 16 בדצמבר 2001
|
|
|
אסופת דברים מתוך הכנס השנתי של 'במקום', שנערך במרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר במשכנות שאננים, ירושלים, 3 ביולי 2002
|
|
|
|
|
|
אסופת דברים מתוך כנס ההקמה של 'במקום', שנערך במכון ון-ליר בירושלים, 29 במארס 2001
|
|
|
להורדת תוכנת Adobe Acrobat Reader לחץ כאן
|
